רעד מאיים באצבעות,
אור, חושך, אור שמסתנן.
שברי חיוך מתגלים בקצוות,
ופתאום היד מתחילה להתחמם.

עוד קצת וניגע,
השמש לא שוקעת.
עוד קצת ואני אדע,
והנה את שוב בורחת.

דבורים משחקים תופסת בתוכי,
ניצוצות אנרגיה עוברים בין שתינו.
התרגשות ללא שליטה פולשת אל גופי,
ופתאום יש כל כך הרבה מרחק בינינו.

עוד קצת וניגע,
השמש לא שוקעת.
עוד קצת ואני אדע,
והנה את שוב בורחת.

לקחת ממני את האוויר,
מפחדת להביט אל תוך עינייך.
ברוע עובר לו משב רוח קריר,
ואני כל כך רוצה להתקרב אלייך.