בשעון החול הגרגרים
שורות שורות הם מסתדרים
הגרגרים הזהובים
כה רגועים, כל כך שלווים

לאט הגרגרים נופלים
אך לעולם אינם עולים
נופלים הם בשתיקה רמה
זורמים הם לאור החמה

מתארים איך זמן עובר
בתנועתם, גרגר, גרגר
וכאשר אני מביט
לרגע את ראשי מסיט

נדמה לי שהגרגרים
רוצים להיות אומרים
רוצים ללחוש לי איזה רז
ולגלות כיצד זמן זז

ברם הזכוכית המפוארת
עליהם כעת סוגרת
לכן נשאר אני בשתיקתי
אך הזמן כבר לא איתי

בשעון החול הגרגרים
שורות שורות הם מסתדרים