באין בים משברים והגאות לבשה תנומה
עומדים כגלים, רוחשים אהבה מתוקה.
יש וים הדמעות הישן, מבצבץ תחת עין מבוישה.
אוחז בך, סוגד למבטייך, כמה להצטלבות הנשמות
במוחו רוקם יצירת בוסר, שתהפוך כיסופים למציאות.
רסיסי אוושת הגלים חוברים לאגלי מכאובים
שנבלעו בין סדקי ידיים עוטפות, מלטפות
שאת הגוף הן מרגיעות.
רחש משברי הגלים נושא איתם שניים
שביקשו להיטמע בנגינת הים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.