יהלי דור / באתי אליך |
עטויה שמלה לבנה, לאותו מקום
שם ישבנו תחת עץ הדובדבן כשאהבנו
ועל גזע העץ אהבתנו חתמנו.
באתי אליך רכה וסוערת,
באתי אליך שבורה וכואבת.
להגיש לך שברי נפשי
שתחבר אחד לאחד
ואת נפשי תבריא.
באתי אליך, כי ידעתי
רגעי חסד נעורים
עת נשבעת אמונים
להיות לי לכתף.
שבתי אליך,
להיות איתך,
להיות אהובתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|