היא היתה ילדה רכה ותמימה
חלמה על בית, בעל וילדים שישה.
היא למדה בבית ספר הכי טוב בעיר
חשבה שתלמד ותקנה השכלה.
אך החיים לצערה שינו לה את הצורה.
היא יפה, היא כל כך מיוחדת
כמו בובת ברבי ברחוב שלי היא עוברת.
רואה אותה כשכל גברברי השכונה
סורקים כל צעד, כל סיב בשמלתה העדינה.
מחדדים נחיריים, מסניפים ריח גופה
ממתינים לרגע בו אולי ילמדו מהו טעמה.
פעם חשבה למצוא אהבה, היום היא מוכרת
גופה, נותנת תשוקתה לגברים של השכונה.
החיים לא ידעו להייטיב איתה.
רק ידעו לתת לה יופי חסר תקנה.
את היופי שלה קונים גברברים, במבצע
מיוחד במאה שישים (ולאו דווקא בשקלים).