יעקב-שי שביט / אאוריקה |
ששני שלישי פניו אוקינוסים וימים
כל מקום הוא טבורו של ים
כזה שבו כולי
זורם פורץ רוחש מחשבות תוכפות
ומשנות זווית ומתחלפות, ורגע הצלילות הזאת
שלה אני קשוב בחוץ ומשנהו כבר
צולל לי פנימה עם אורכי גליו המתאבכים כשאורך גל שלי
מתאים נשימתי לנשימתו -
אז שילכו חוקי האופטיקה הלחץ ההידרוסטטי
וכוח העילוי לעזאזל
עכשיו
אחרי החתירה המאומצת אני
שרוע על מצלול המים על גבי
ומעבר לענן אצבעות שלוחות ורדרדות
לוטפות פניי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|