צריך לכתוב על זה לעיתון
אמרת והתעוררתי קצת
אחרי חצות כולי מתפתל
בלולאת עבר המוליד זיכרון
המעצב את העבר

ערותי מתבוננת ביומן. חלפו
שלושה חודשים ובעוד כמה שעות אלך שוב למגן-דוד
אדום. בעצם
זה לא כמו שזה נראה. הזמן
אינו זורם לשום מקום. הוא ישנו
ואני
נע בתוכו.
סטודנטים בדנמרק לפי העיתון
מרבים לתרום זרע ולפזרו
ברחבי העולם ואני בדמי תורם משהו
להמשך החיים ההווים

זה עדיין אני אמא עם מודל אחר
שפע חללים בהם משייטים
הזכרונות כמו
באטום כמו
בקוסמוס ושום
משוואות תנועה לא תעזורנה


===========================

ערותי - מלשון "ער"

[תודה מיוחדת ליציק על מעורבותו המבורכת]