מהר, הכל קורה מה מדי...
מבט אחד חטוף, כדי להבין שזה זה או בעצם זה לא זה, זו סתם
אשליה.
אבל במבט אחד אפשר להבין הכל, בעיניים ירוקות שמתבוננות בעומק
של העיניים הכחולות.
במבט אחד - מתאהבים.
ואז - מרגישים כאילו אין מחר. ובכל נגיעה יש פרפרים בבטן,
פרפרים של שמחה.
אבל זו סתם אשליה - כי ברגעים של אמת - אין מספיק אומץ כדי
להתמודד עם הבעיות ואז בורחים, לא נשארים.
העיניים הכחולות לא ישמחו שוב, והעיניים הירוקות ימשיכו הלאה.
מהר, הכל קורה מהר מדי... כבר עבר חודש מהנשיקה האחרונה שעדיין
יש את הטעם שלה בפה... את הטעם של הבכי, של הדמעות שזלגו
מהעיניים הכחולות.

עיניים כחולות אך בוכיות במחשבה מה עובר במוחו של בעל העיניים
הירוקות כשהוא נודד לו ממקום למקום, מה הוא עושה ולמה היא לא
מצליחה לשכוח.
האם האהבה דעכה או שהניצוץ בעינייה הכחולות והנוגות עוברות
במוחו כל יום מחדש.
העיניים הכחולות נעצמות וחושבות על המוות שמסתובב סביבה.
האנשים שאיתה לא מצליחים לעזור ושוב העיניים הכחולות נעצמות
ונפקחות.

"לילה טוב" היא אומרת לעצמה ונרדמת עם דמעות.

את השיר הזה כתבתי עם נטעלי אילון המדהימה, והוא מדבר על
סיפור אישי וכואב שלה.