אז אני יושבת בספסל שממול
בוהה במקום בו חלקנו פיסת אדמה
לא עבר זמן רב
אך שנינו, זוג היונים
נדדנו לארצות שונות
אתה דרומה
מנסה למצוא חום בחיקה של אחרת
ואני צפונה
נעשית יותר קרה וקרה
לא יעבור זמן רב
הקוטב יהיה ביתי
אתלה תמונותיך על קירות האיגלו
ביתך יהיה עם הרוח
יחד עם הציפורים היפות
כמו בשיר, רק שממך הן לא בורחות
אני אהיה תקועה לעד
ואתה תשכח מהר
אם בכלל הספקת לזכור |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.