|
"תן למילים לעשות בך" / יונה וולך
הכי אני אוהבת
לשכוח
שאני כותבת
כשאני יודעת שאני כותבת
כולי מילים
כשאני שוכחת שאני כותבת
אני שוכחת שיש מילים
הכי אני אוהבת
לשכוח
שאני כותבת
כשאני יודעת שאני כותבת
אני חושבת על המילה
כשאני שוכחת שאני כותבת
אני לא חושבת
ועכשיו, כשאני יודעת שאני כותבת
אני מבקשת לשכוח
את המילים
את עצמי
להיזרק לתוך בוץ טובעני
לשקוע לאט
או
לקנות כרטיס לכיוון אחד
לנחות בלב ארץ זרה
להיות אחת מאלף
לעלות על אוטובוס מזדמן
לרדת בתחנה הסופית
ללכת נגד הרוח
להתיישב על שפת מדרכה
להשליך את הארנק
לקחת טרמפ עם משאית לבנה
"לאן?" כנראה הוא ישאל
בשפה לא מוכרת
למשוך בכתפיים
לחייך
או
לרקוד שתים עשרה שעות
להתרסק לתוך ספה בבית זר
הבית שלי
הכי אני אוהבת
לשכוח
שאני כותבת |
|
|
אמש התקלקל לי
הקוטג' במקרר.
בצר לי פניתי אל
אשתו של ידידי
ורעי המלומד
אמנון ז'קונט,
למען תעוץ לי
עצה.
העיפה ורדה מבט
אחד באותו קוטג'
וצווחה:
תזרקי אותו!!
אני, שמחתי על
העצה הנבונה.
אבל אמנון אמר
שהיא פשוט לא
יודעת להגיד
משהו אחר.
אפרוח ורוד,
תזרקו אותו כבר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.