"קרררררר לי!", אני ממלמלת וישר נדבקת לפרטנר התורן, מצמידה אל
רגליו את בלוקי הקרח שנקראים בעברית צחה: "כפות רגליים" וגורמת
לו לצרוח.
כן, כולנו מכירים את זה: לנו תמיד קר ולהם תמיד חם. ולכן, מה
טוב יותר מלהתכרבל בלילה סגרירי וגשום תחת שמיכת פוך ענקית
ששוקלת יותר משנינו?
בראש זה תמיד נשמע אידיאלי, מאסט אפשר לומר: אחרי הסקס במידה
ואתם לא זוג קבוע, באה המבוכה: ללכת להתקלח? להוריד את הקונדום
ולרוץ לשירותים? לחבק אותה קצת? להתלטף ולמלמל מלמולי אהבה
מטופשים? אולי הוא בכלל נרדם פתאום?
הלו! הלו! מה אתה נרדם לי פתאום אחרי הסקס! היי, עברנו הרגע
סקס סוער ואני רוצה קצת צומי, קצת יחס, קצת
נושי-שמופי-קוצי-מוצי. אני באמת רוצה?!
תלוי. אם עכשיו יום קיץ חם, מהביל ודביק, מאוורר התקרה מקרטע
בקושי ואני כולי מתנשפת כסוס מרוץ, מביטה לתקרה המתקלפת בידיים
פרושות ואין לי כוח לזוז אז הדבר האחרון שבא לי עכשיו זה
שמישהו דביק ומזיע ייצמד אליי וידחוף את הרגל השעירה שלו בין
הרגליים שלי. בייחוד אם הוא לא ישנוני (קשה להאמין אבל ישנם
גברים שמצפים מהר מאוד גם לסיבוב שני), כרבול הוא מצב מסוכן
מאוד - את שוכבת שם בלי יכולת תזוזה והוא מחבק אותך ופתאום
האצבע מתחילה ללטף את הצוואר ואז את הפטמות והמגע הופך מהיר
והדוק יותר והופ, את כבר יודעת שפה זה לא ייגמר: "לאאאאאא!",
את מתחננת, "לא שוב!".
אבל הוא לא מקשיב וכבר מסתער עלייך. אחר כך את כבר סוחבת את
הכרית והשמיכה לספה. הלילה אולי יעבור עכשיו בשקט...

לפעמים זה בדיוק ההפך. הוא גמר, את אולי עדיין לא. בעצם אולי
כן, אבל בא לך שוב.
"מאמוש! אני רוצה עוד פעם!", את אומרת בקול מתפנק ומתחילה
לסרטט מעגלים על הגוף שלו בציפורן מחודדת, שולחת ידייך לכל
מיני איברים רדומים בציפייה שיתעוררו.
"עזבי אותי בשקט", ואז באות הנחירות.
יופי, נחמה. תראי מה עשית? מוטטת אותו לגמרי!
לעזאזל עם אמא טבע שכנראה השתכרה כשעשתה לכם את מנגנוני
האורגזמה: אחרי פעם אחת אין לו כוח לראות כלום ממטר ולך מנגד
בא עוד פעם ואת כולך חיונית ומלאת מרץ. אבל אני סוטה.
אז בשביל מה ההתכרבלות? האם אנו רוצות להתכרבל אחרי הסקס רק
כדי לנצל אותם שוב בדמות מפזר חום אנושי? אולי זה הצורך המתמשך
והאינסופי שלנו במגע ובאיתותי חיבה שיראו לנו שכן, הגבר הזה
יישאר פה גם מחר? אולי זה פשוט צורך המשולב ברצון להמשיך קמעה
את פרץ האינטימיות שהיה ביניכם עד לפני זמן קצר?
כבר קרה לי לפעמים שאחרי הסקס עם אורגזמה חזקה לא הייתי מסוגלת
שייגעו בי (לראשונה הבנתי גברים מסוימים), כל הגוף היה רגיש עד
כאב והאידיוט נצמד אליי כמו מגנט. נדחקתי לפינה של המיטה וכמעט
נפלתי. איך אפשר להסביר בעדינות שלא בא לי? האין זה מתפרש כ:
"חמוד, היית סקס טוב וזה מסתכם בזה"?

אבל לרוב, בכל אופן כך המיתוס הרווח טוען, נשים אוהבות כרבולים
וגברים פשוט מפנים את הגב ושוקעים לעולם שכולו טוב. ברם, גברים
רבים אוהבים להתכרבל, חלקם אף לא מסוגלים להירדם בלי. האמת
שהרבה פעמים תהיתי אם הכרבול שבא אחרי זה בגלל שהם באמת רוצים
או רק כי הם חושבים שאנחנו רוצות ו"זה מה שצריך לעשות וזה מה
שמצפים ממני"?

מלבד זאת, היש תענוג גדול יותר של כרבול האחד בתוך השני או
בתנוחת הכפיות המפורסמת לאחר מעשה אהבה סוער יותר או פחות?
להרגיש את חום הגוף, להאזין לנשיפות החמות על הכתף, להרגיש כף
יד גדולה חופנת לך את החזה וכולו עוטף אותך ברוך כאילו היית
זחל המצוי בגולם. היש כיף גדול יותר מלהתעורר בבוקר ולראות את
השמש צובעת בקרניים את פניו של אהובך או כל גבר אחר עמו בילית
את הלילה (בהנחה שלא מצאת אותו במועדון וראית אותו רק בחושך
ואז נכונה לך הפתעה...) כשהוא מחבק אותך?
אני רוצה חיבוקי. מה יש? לא מגיע לי? בסקס לא תמיד בא לכם
להתאמץ, לפעמים יש לנו קוויקי מהיר במיוחד אז אנחנו רוצות
לפחות תירוץ לישון עם חיוך דבילי מרוח על הפרצוף. לפעמים זה
היה כל כך טוב שבא לנו תזכורת. אז מה אם זה לא נוח לכם? לנו
נוחה הפרווה שצומחת לכם על החזה והבטן? לנו נוח להוריד שיערות
בשבילכם? אנחנו נהנות להזכיר לכם כל הזמן להוריד את הקרש של
השירותים?
אז מידי פעם תסבלו קצת, מה יש? אל תשחקו אותה שאתם כאלה
סובלים. אנחנו יודעות שבמעמקי לבכם גם אתם נהנים מהמשחק
המקדים, משוקולדים בצורת לב, מקומדיות רומנטיות מטופשות
ולהתבכיין באוזננו על כך שטות.
אני לא מבינה על מה אתם מתלוננים. ממילא שנינו יודעים שכרבול
זה לא בדיוק אקט פרקטי ושקשה לישון ככה. ממילא נתחבק כזוג
אוהבים עד בחילה ואחר כך מתישהו באמצע הלילה כשנסתובב מאה
פעמים תוך כדי שינוי תנוחות ונרגיש נמלים עושות עלינו טיול
שנתי כי נרדמו לנו איברים חיוניים בגוף, נתנער אחד מהשניה
ונרדם איש - אישה בפינתנו...