בימיו הטובים של מביא הבשורה
הוא מוחה רק דמעה מלחיו
הוא יודע, עצוב זה כל מה שקרה
והזמן רק עושה את שלו
וביום חמישי מבקר אצל איש
ואומר לו, תשמע, לא נורא
אני יודע בדיוק, איך אתה מרגיש
אני יודע, אני מביא הבשורה

בימיו הטובים של מביא הבשורה
הוא יושב לו לבד וחושב
מהנהן בקול רם ובוהה בתקרה
כי בפנים שם עמוק זה כואב
וביום השני הוא מגיע לבד
לבשר על כל מה שאירע
ואומר שהוא לא עצוב במיוחד
כי הוא סך הכל מביא הבשורה

בימיו הטובים של מביא הבשורה
מבשר הוא רעות די קטנות
כי זהו תפקידו, ואין לו ברירה
ולכן גם פניו נפולות
וביום הראשון, זוהי פעם ראשונה
שזה קורה עכשיו גם לו
הוא סוגר עוד יום ועוד שנה
ומבשר על מותו שלו