קירה ויצמן / החדר הכחול |
עף לו החדר הכחול בשמי התכלת הנוגים.
חושף את חלונותיו לכל הנראה במרחקים.
בוטח הוא בדרך אליה מתעופף,
סוקר, בוחן ומתפלא.
בחיוך קליל נוגע בחמימות הפלך
מתעטף הוא באורם של צבעי הדשא.
חש את היראה ואת ההארה,
את עוצמתה הגדולה של האהבה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|