שלי דהן / כשתזכר |
יום אחד תתעורר
ותבין
שאני כבר לא בחייך
זה יהיה מאוחר מדי
לא תאמין
שפעם לא יכולתי בלעדיך.
תתהלך בביתך
ותחשוב
איך יכולת לתת לי ללכת
כי כשהייתי
היה לך טוב
אהבתנו הייתה מבורכת.
והנה בביתך
תסתכל
כל שרידיי שנותרו כמזכרת
תדליק עוד סיגריה
לא תתרגל
שבגללך אני לעולם לא חוזרת.
ואז תלך לעבודה
תתגעגע
אך לא תוכל איתי לדבר
תחפש את צחוקי
תחייך כנוגע
אך תתעצב בחזרה כשתזכר.
תחזור הביתה
ותבין
אין לך אותי לאהוב
זה יהיה מאוחר מדי
לא תאמין
שאני עליך כבר הפסקתי לחשוב.
תתהלך לשנתך
ותזכור
שפעם הייתי שרועה לצידך
והיום אני לא שם
נשארת מאחור
בבדידותך תשלם על פגיעתך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|