נטע הייז / צרור מחמאות |
אל תגלמו בצנעה
את תפקיד האיכרה בבית העבוט.
אפילו אם אבוא בסחבותיי
מדיפה ריח קלוש של ריקבון
אל תעודדוני למשכן את צרותיי;
להפקיד בידיכם
את שק הקונפליקטים השוליים
והתסביכים העיקשים
תמורת מעות ספורות,
או צרור מחמאות יקר.
אני זקוקה לו
ודוחה אותו מעל פניי
כג'אנקי שגמל בליבו להתרחק מהסם.
גם נסיקה זמנית ומתוקה,
סופה בנפילה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|