גיא חמלניצקי / מבט חודר |
הזכים, הפושרים, הצלולים.
היא רואה אותי בדיוק איך שבא לי,
רואה לי את הפנים.
ואז היא מושיטה יד,
רוצה לנסות, לנגוע,
לא נתתי לאף אחת
להיות מישהי כמוה.
היא נוגעת בעדינות,
ידה במים כמו סירה,
עושה לה את דרכה,
להגיע אליי היא רוצה.
אבל אז מתחילים הגלים,
ועליהם שטה לה האדווה,
ואותי כבר לא רואים,
כי הדמות כבר, נעלמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|