אור לי / אלמלא |
הייתי מקריאה לך את פסוקי חיי בסדר הפוך.
עכשיו, לפני ועוד קודם.
ככריזנטמות צהובות לצד דחליל דהוי, בולט
פער הגוונים, בקשת האור הנגררת כצל
של כל אחד מאיתנו.
בימים של אופק ברור, ממקדת התבוננותי
בראשון הנקודות היוצאות כקרן ממקלעת
השמש שלך ומרוצה.
מביטה ומבינה,
שגם שיזוף עז לחוף רוגע, לא
יאדים את החיוורון
שביחסינו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|