|
השחזתי עטי בכותבי אלייך/ זיקקתי הדיו עד דוק לחישה/ והיכיתי
מעשייך על נייר/ עת הייתי הרחק, ואתה לבדך/ ואני מסיירת/ אל
בינות סטיותייך/ כמו היו נופי ילדותי אהובים/ שם אישה/ ועורה
מאלחש את תווי בדידותך/ והלחנתם אותם בסדינים/ סדיניי מיטתנו/
ממש נופת צופים/ היא עשתה לך/ בין הרגליים/ וטוב שאני יודעת/
הרי איך יכולתי לאהוב אותך/ אם לא היית גזלן |
|
|
הבית התחיל
להיות קטן מידי
אז יצאתי החוצה
כדי לעבור דירה,
אישה אחת צרחה,
ומישהו תפס
אותי, ועד שלא
התחלתי לבכות
הוא לא עזב. כבר
חשבתי לחזור
חזרה, אבל הוא
שם אותי על
האישה והלך
תאמינו לי ככה
בדיוק זה היה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.