|
השחזתי עטי בכותבי אלייך/ זיקקתי הדיו עד דוק לחישה/ והיכיתי
מעשייך על נייר/ עת הייתי הרחק, ואתה לבדך/ ואני מסיירת/ אל
בינות סטיותייך/ כמו היו נופי ילדותי אהובים/ שם אישה/ ועורה
מאלחש את תווי בדידותך/ והלחנתם אותם בסדינים/ סדיניי מיטתנו/
ממש נופת צופים/ היא עשתה לך/ בין הרגליים/ וטוב שאני יודעת/
הרי איך יכולתי לאהוב אותך/ אם לא היית גזלן |
|
|
לא רואים!
עבדתי, עמלתי,
עשיתי את זה
מושלם, ובסוף
מה? הוא בא,
מצטלם, וזה יוצא
מחוץ לתמונה!
הספר של ההוא
האדום מלמעלה
מתוסכל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.