תעזבו אותי בשקט!
תנו לי למות!
מנגינת חיי גוססת,
הכל הלך קפוט.
נתת ליי תקוות,
ולקחת עכשיו אותן.
אמרת לי שטויות,
אך האמנתי להן במלואן.
למה את מתעלל בי,
מסובב סביב האצבע הקטנה.
סיפורים מספר לי,
ואני מאמינה כמו פתייה.
שונאת רק אותך!
פעם אהבתי...
נמאס לי ממך!
אך את העבר לא שכחתי...
אני רוצה להאמין
שהכל יגמר בטוב.
ניזכרת באותם פעמים
שיכולתי אותך לאהוב.
עכשיו הכל נגמר!
אין יותר אהבה!
הכל נחלת העבר.
אך עדיין נשארה התקווה.
תקווה שהכל פרי דמיוני,
שזה היה רק חלום בלהות.
שאתה אוהב אותי...
שאיתי רוצה להיות...
מקווה שמחר תתעורר,
ותבין שפגעת בי.
שהכל יעבור מהר,
ותגיד שאתה עדיין אוהב אותי. |
