[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רונה בר
/
אתה

אתה תמיד תשאר מין חידה שכזו,
פצע בלב שלא מגליד.
לא זוכרת כבר למה נפרדנו,
מה חשבתי שאמצע במקום אחר.

כל שיחה איתך מעלה בי זכרונות,
הדמעות ישר נופלות ויורדות.
ואתה כבר עם מישהי אחרת,
וזה לא שלי חסר, אך תמיד פשוט חשבתי
שבסוף אליי אתה חוזר.

אבל כנראה זה באמת היה הסוף,
הגיע הזמן, המשכת והלכת הלאה.
ואני תמיד אהבתי להשתחרר,
והנה הרגע בו אני משלמת.

ואם הטרחתי אותך,
הנה אני מצטערת.
מקווה שכשאתה שומע את שמי,
לבך נצבט בדיוק כמו שלי.

לפעמים אני חושבת
שכדאי שלא נדבר,
שאולי ככה אני באמת אתגבר.
אך אתה שב וחוזר אליי,
כל פעם ממקום אחר, צורב עוד יותר.

אולי מתישהוא אשלים ונהיה שנינו מאושרים
ואפילו נדבר לעיתים, נתעדכן בחיים.
ואלי מתישהו אוהב, אשתף אותך בי,
ונהיה שנינו מאושרים, בנפרד... לעד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם היופי היה
פגם גופני אז את
פוזלת.





דן תורג'מן
מתחיל עם ענת
עצמון,
הפינגווין 85.


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/10/04 5:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רונה בר

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה