שי מאיו / בכל רגע |
שרוי בנים לא-נים, אני ספק שרוע
ספק סרוח על הספה.
נפשי מידלדלת מאליה ומוחי מתערפל והולך.
אני מתמזג עם הסלון, אדים קלושים של סירחון
עולים מפלג גופי העליון, אותו פלג גוף אומלל
אשר התנתק מההוויה הכוללת ובחר בחיי פרישות
משל עצמו, כמו נעלב.
הזמן חולף לאיטו אך בקצב קבוע.
תזוזות קטנות על מגוון כריות
מונעות פצעי לחץ.
מונעות תנוחה נוחה באמת.
ולפתע:
דבר אינו קורה.
כי אפשר להיגמר בכל רגע.
בכל רגע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|