|
אני יודעת שרצית
אני יודעת שברחתי
אני יודעת שבכית
אני יודעת שפגעתי
אני יודעת שכבר סלחת
בלי לחשוב פעמיים
אני יודעת שתאהב אותי
עד היום שיפלו השמיים
אני מתקרבת
הזמן מתחיל לברוח
אתה שוב מנסה את ידיך לשלוח
ובינינו הכל
תמיד בלאגן
אנחנו תמיד במרוץ עם הזמן
אני יודעת שאהבת
אני יודעת שהתעלמתי
אני יודעת שניסית
אני יודעת שנמאסתי
אני יודעת שלא אתן לך לתת לי ללכת
אתה חשוב לי יותר מדי
אני יודעת ששתקתי
כששאלת עד מתי
אני מתקרבת
הזמן מתחיל לברוח
אתה שוב מנסה את ידיך לשלוח
ובינינו הכל
תמיד בלאגן
אנחנו תמיד במרוץ עם הזמן
הזמן שלנו
נעלם לנו בין הידיים
המילים שלנו
הולכות לאיבוד שם בין הלשון לשפתיים
מחפשים מה לומר
כבר נהיה מאוחר
היום כבר נגמר
חושבים על מחר
והזמן ממשיך לרוץ
לו, לא אכפת מכלום.
אבל אולי יום אחד,
אני ואתה,
ניפגש על קו הסיום.
מוקדש לזה שאהב... |
|
|
אמא שלי בכלל לא
היתה תרנגולת
ורודה.
כשאני חושב על
זה היא בכלל לא
היתה תרנגולת.
לא...
ילדה אותי איזה
אחת בשם עוגן,
אם אני זוכר
נכון??
וואט דה
פאק...?
אפרוח ורוד
במשבר זהות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.