בארבי בוי מספר סידורי 298873 תמיד ידע שהוא שונה מכולם. בעוד
כל הבארבי בוי האחרים תמיד נמשכו לבארביות היפות הוא דווקא
נמשך לבארבי בוי כמוהו. כל הבארבי בוי בחנות שמו לב לזה ונהנו
לצחוק עליו ולהתעלל בו. גם כל הילדות שבאו לחנות שמו לב לשוני
בו ולא קנו אותו. הוא אף פעם לא ידע למה דווקא הוא שונה מכולם
למרות שהוא חשב על זה די הרבה. חייל הקומנדו מספר 123 (הוא היה
חלק מהוצאה ישראלית מוגבלת אז המספר הסידורי שלו די נמוך) היה
החבר היחידי שלו. הוא פעם הסביר לו שזה המסת יתר של הפלסטיק
שדפק לו את הראש. כל לילה שכל הצעצועים היו מתעוררים בארבי בוי
298873 (או כמו שכולם קראו לו ג'יי) יורד למדף התחתון לפגוש את
החייל מספר 123 (או כמו שכולם קראו לו רס"ר שלמה). ג'יי מאוד
חיבב את רס"ר שלמה אבל עמוק בתוכו הוא הרגיש שחסר משהו בחיים
שלו. הוא ידע גם מה היה חסר.  

מאז שהוא זוכר את עצמו (או יותר נכון מאז שהיה לו עיניים) הוא
אהב את בארבי בוי 984432 (או כמו שכולם קראו לו מארק). בפעם
הראשונה שהוא ראה אותו הוא היה ערום לגמרי ובדיוק יצא מפס
הייצור. הוא אמנם התבייש לדבר איתו אבל לא יכל להפסיק להסתכל
עליו. היה בו משהו שונה למרות שהוא נראה בדיוק אותו דבר כמו
כולם, משהו שמשך את ג'יי אליו. ג'יי לא האמין למזל שלו ששניהם
הגיעו לאותה חנות בדיוק באיזה ארץ נידחת בשם ישראל. ג'יי מאוד
אהב לחשוב על החיים שלו ובהתחשב בזה שרוב היום אסור היה לו
לזוז זה היה די מובן מאליו. הוא היה בטוח שיש עוד כמוהו ותמיד
קיווה שגם מארק כזה והוא מסתיר את זה למרות שהסיכוי היה קלוש.
הוא שמע משהו חיים בבית של אנשים ממישהו שפעם נמכר והיה שם אבל
הוחזר שגילו שהוא נפצע במהלך הייצור ביד. זה היה מאוד משונה
ומרתק בשבילו לעבור לגור אצל אנשים אמיתיים והוא קיווה שיום
אחד מישהו יקנה אותו ואת מארק ואולי כך הם יהיו ביחד. ג'יי אף
פעם לא עזב את המדף שלו למרות שהוא ידע שהחנות ענקית ויש בה
עוד המון צעצועים. אף בארבי לא הלך מעבר למדף אז גם הוא החליט
להישאר במדף שלו עם כל הבארבי בוי ששונאים אותו ועם רס"ר שלמה.


לילה אחד כשג'יי הלך לבקר רס"ר שלמה אחד מהבארבי בוי החליט שזה
יהיה משעשע אם הוא ייפול מהמדף ודחף אותו. ג'יי ממש לא פחד
בהתחלה כי נפילות כאלה כבר קרו בעבר והוא ידע שיש למטה מכונית
מכבי אש והוא יכול לטפס בחזרה אבל הלילה הזה היה שונה. המכונית
נמכרה יומיים קודם וג'יי לא ידע איך לעלות. אחרי שעה שהוא ניסה
לטפס בכל דרך אפשרית הוא התייאש. הוא ידע שאסור לו לחכות עד
הבוקר שאחד מהעובדים ירים אותו ויחזיר אותו לקופסה. הוא ידע זה
כבר קרה לו ואז הוא קיבל מכתב התראה מ"האגודה לשמירת חיים
הסודיים של הבובות". הפעם זה עוד יכול להיגמר בריתוך, הוא חשב.
הוא החליט להתחיל לחקור את המדפים האחרים ואולי למצוא איזה
סופרמן שיוכל לעזור לו. הוא התקדם לאט לקצה המדף והציץ לכיוון
המדפים האחרים. זה היה מחזה מדהים. כל הבובות האחרות טיילו
בחופשיות בכל החנות ודיברו אחת עם השניה. הוא התפלא כי הוא שמע
מהבארבי האחרים שאסור לצעצועים נחשבים להתחבר עם צעצועים
נחותים. הוא רק לא ידע שהם חשבו שכל צעצוע שלא היה בארבי או
חייל היה נחות. הוא החליט ללכת ולבקש עזרה ממישהו.

ג'יי התקרב לצעצוע מוזר שנראה כמו ביצה צהובה עם קרניים. "שלום
לך" הוא אמר לו והצעצוע הסתכל עליו ומלמל משהו. "אתה מדבר
אנגלית?" שאל אותו ג'יי ושוב קיבל בתור תשובה את המלמולים
האלה. הוא התרחק ממנו והתקרב לצעצוע שנראה כמו דובי ענק עם
טלוויזיה בבטן. "שלום לך" הוא אמר בפחד. הוא קיווה שהצעצוע הזה
לא  מטורף כמו הקודם. "שלום גם לך חבר " הצעצוע ענה לו. "אתה
יודע מה הבעיה של הצעצוע ההוא?" ג'יי שאל והצביע על הביצה
הצהובה. "זה פיקאצ'ו" ענה לו הדובי "עזוב אותו הוא זבל יפאני
דפוק בשכל". "אני בארבי בוי מספר סידורי 298873 או בקיצור
ג'יי" אמר ג'יי "מי אתה?". "אני דיפסי מהטלאטביז" אמר לו
הצעצוע "יש לך במקרה סיגריה?". "מה מותר לצעצועים לעשן?" שאל
ג'יי בהפתעה ודיפסי הנהן. ג'יי השיב בשלילה ודיפסי הסתכל עליו
כמה שניות ואמר "תגיד מה בארבי בוי חמוד כמוך עושה במקום כזה?
אתה צריך לחזור למדף שלך ולהישאר שם". ג'יי הסתכל עליו ואמר
"נפלתי מהמדף ואני צריך עזרה לחזור או שאני עובר ריתוך מחר
בבוקר אתה יכול עזור לי?". "עזוב אותי" אמר לו דיפסי והשתעל
"אני לעצמי לא יכול לעזור". "מה קרה לך?" שאל אותו ג'יי "אתה
נראה בסדר גמור". "מה לא קרה לי" אמר דיפסי "התמכרתי לסמים,
זיינתי כל בובה שנמצאת כאן והכל כדי להתנער מהתדמית החמודה שיש
לי ועכשיו אני מנסה להיגמל מהכל וזה קצת קשה". ג'יי התלבט קצת
ואמר "גם לי יש צרות משלי. אף אחד לא אוהב אותי במדף שלי כי
אני שונה בנטיות שלי מכולם ולא נפלתי מהמדף אלא דחפו אותי".
דיפסי חשף שיניים צהובות במעין חיוך משונה ואמר "אתה הומו? כי
אם כן זה יום המזל שלך חבר שלי טינקי ווינקי עושה מסיבת גאווה
היום במדף השלישי משמאל אולי שם יעזרו לך". ג'יי היסס ודיפסי
אמר לו "לא כולם כל כך נחמדים כמוני כאן ובמיוחד לא להומואים
אני מציע שתלך לחפש עזרה שם". ג'יי הבין שהוא צודק ונפרד
מדיפסי שהמשיך להשתעל.

"יש לך תעודת חבר?" עצרה אותו באטגירל סקסית במיוחד בכניסה.
ג'יי השפיל את עניו ואמר "אני חדש פה". היא הסתכלה עליו כמה
שניות ואמרה "אל תתבייש, אתה יכול להיכנס אין לנו מספיק חתיכים
במסיבה הזו ודרך אגב קוראים לי חיים". במבט שני ג'יי שם לב
שבאטגירל הייתה באטמן מחופש לאישה. שהוא עוד בהלם הוא נכנס
למסיבה ונדהם. היה שם המון אנשים שהוא ידע שכולם כמוהו. בפעם
הראשונה בחייו הוא לא הרגיש לבד, הוא הרגיש חופשי לגמרי. הוא
אף פעם לא דיבר עם אף אחד על הנטיות שלו בצורה גלויה למרות
שכולם ידעו. הוא ניסה לדבר עם רס"ר שלמה על הנטיות שלו בצורה
רצינית אבל הוא לא הסכים. הוא אמר משהו בקשר לכך שהמדיניות של
הצבא היא שמותר להיות הומו אבל אסור להזכיר את זה בשום מקום.
ג'יי החליט לטייל קצת ולדבר עם אנשים אבל אחרי סיבוב קצר הוא
נעצר להירגע. בכל מקום שאלו אותו "מה מחפש?", "אקטיבי או
פסיבי?" או "כמה ס"מ יש לך?" וג'יי די התפלא. הוא לא הבין למה
כל כך חשוב לאנשים לדעת על מה הוא עושה במיטה לפני שהם מכירים
אותו או אפילו יודעים איך קוראים לו. בהתחלה הוא לא חשב אפילו
על לענות למישהו מהם אבל אז הוא קלט שכל מי שהיה במסיבה הזו רק
רצה דבר אחד. הוא התחיל לחשוב שהוא היה תמים לחשוב שאהבה היא
באמת הדבר שכולם מחפשים.  

ג'יי החליט לעמוד בצד ולהסתכל קצת על כולם. הוא שם לב שיש
במסיבה בובות מכל סוג (ובאופן די מוזר די הרבה בובות של זמרים
מלהקות בנים...). שהוא ראה סופרמן הוא נזכר מה בעצם הוביל אותו
לכאן וניגש לבקש עזרה. אחרי שהוא הסביר לו את המצב שלו סופרמן
עצר לחשוב. "אז אתה אומר שזה או שאני אעזור לך או שאתה חוזר
להיות פלסטיק מחומם? זה מעמיד אותי במצב מאוד מהנה" סופרמן אמר
"תבין, אף פעם לא עשיתי את זה עם בארבי בוי למרות שהם ובמיוחד
ההומואים שביניהם ממש סקסיים אז תנחש מה אני רוצה". ג'יי היה
המום והוא ממש לא רצה שהפעם הראשונה שלו תהיה עם מישהו שהוא לא
אוהב אבל מצד שני זה נראה הסטנדרט במסיבה הזו כי כולם רק שאלו
אותו על מין. הוא חשב שחיי האהבה ההומואים יהיו יותר מסתם סקס,
הוא רצה אהבה ונראה לו פתאום שהוא היה היחיד. לפתע נפל לו
האסימון והוא שאל את סופרמן בהתרגשות "אמרת קודם שבארבי בוי
מאוד סקסיים ובמיוחד ההומואים שבניהם. אתה רוצה להגיד לי שיש
בארבי בוי הומואים?". סופרמן חייך והנהן "יש כאן אחד בחדר
ההוא, היי תגיד אולי תשכנע גם אותו ונעשה שלישיה?" הוא אמר.
הלב של ג'יי התחיל לדפוק והוא התרחק מהסופרמן שאמר משהו בסגנון
"אני אלך לבדוק את השמנים שיש כאן".

ג'יי התקרב לחדר וראה מרחוק את הגב של הבארבי בוי שסופרמן דיבר
עליו. הוא ניגש באיטיות לבארבי בוי ואמר "שלום". בשניה שהבארבי
בוי הסתובב ג'יי פער את פיו. זה היה מארק שלא נראה מופתע בכלל
לראות אותו. "היי ג'יי" הוא אמר וג'יי התרגש שהוא ידע את השם
שלו "אני מארק". "אני יודע" ג'יי אמר ברגע נדיר של פתיחות "אני
מאוהב בך כבר הרבה זמן". "אהבה? מה אתה בובה לילדים? אין כזה
דבר אהבה. " השיב מארק. ג'יי התפלא "אתה רוצה להגיד לי שאין
כזה דבר אהבה בעולם? אתה רוצה להגיד לי שאני יחידי?". מארק
התעלם ואמר "אני מבין שאתה לא יודע איך לחזור למדף אז דרך
הביתן מאחורי הבריכה יש מעבר שמגיע בדיוק לשם. בוא אני אראה
לך". הם צעדו בשתיקה וג'יי לא התקשה להבין למה מארק שינה את
הנושא. "הנה תיכנס כאן ואתה בבית" מארק אמר והסתובב לכיוון
הבריכה. "לא ענית לי" אמר ג'יי "אני יודע שברור לך שאני צודק".
מארק הסתכל על ג'יי ואמר "ג'יי אם אולי אתה צודק. יש כזה דבר
אהבה אבל לא בעולם שלי.  בעולם שאני מכיר יש רק זיונים ואולי
אם הייתי כמוך ולא הייתי מכיר את העולם הזה אז עוד הייתי מסוגל
להתאהב אבל היום כבר אין סיכוי". ג'יי הבין את מארק הרי גם הוא
תמיד דמיין את העולם הזה אחרת. הרי אנשים כמוהו שכל חייהם
נפגעו ע"י הסביבה היו צריכים ליצור לעצמם עולם של אהבה והקשבה
ולא עולם שמורכב רק ממין וזיונים. "אני לא חושב שאתה כבר לא
מסוגל לאהוב" אמר ג'יי "אולי אני תמים אבל אני חושב שבטוח עוד
אפשר להשתנות". מארק חייך "יהיה לך הרבה עבודה" וג'יי הנהן.
הוא נכנס לביתן ותוך שניות ספורות הוא היה על המדף בחזרה.

בימים שאחר כך ג'יי לא התקרב למדפים האחרים. הוא גילה את העולם
שבחוץ והוא הבין שזה לא העולם שהוא קיווה למצוא. מאז הוא קיבל
הרבה הזמנות למפגשים מאנשים שכינו את עצמם "קהילת הבובות
ההומוסקסואלית". הוא רק הצטער שזו הקהילה ששאר הבובות חושבות
שמייצגת גם אותו. למרות הכל הוא לא התעסק עם זה הרבה והקדיש את
רוב זמנו למארק. העבודה הייתה קשה כי מארק היה רגיל למפגשים
מיניים חד פעמיים ולא הבין למה הוא וג'יי עוד לא עושים את זה.
ג'יי כבר ידע שזה ייקח זמן רב לשנות את מארק כי העולם היחידי
ש"קהילת הבובות ההומוסקסואלית" סיפקה לו היה עולם מעוות. מצד
שני שלא כמו בני אדם יש לו את כל הזמן שבעולם, הרי הוא עשוי
פלסטיק ופלסטיק לא מתכלה לעולם.