עודד טויטו / מתפלל למעלה |
ולמה הקרע נושם בתיחנוננו מגשש
אל האור של הקדושה רוחני בעולם משנה צורה.
פזמון.
וימי עצבות מתעוררים לי בלילות
מבקשים את נפשי לקחת ואת גופי להפקיר מבלי לגעת
ואני שותק ופוקח עייני מתפלל למעלה כי פוחד אני לשקוע לי
למטה.
בית ב
והמילים מתקלפות מליבי
העיניים תרות אחר תשובה מחופשת אם רק אקלף מבלי לשאול אשרף חיי
ורוצה אני את פעם ורוצה מפחד להימצא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|