כמה רגש מתפזר בחלל - נמוג
נעלם - לבלי שוב
מיותם הוא נותר כמו בית
באמצע שדה עזוב
שעורה וחיטה שורקות באוויר
מסמנות - ערב בא
חסר לי אותך כאן איתי
לחיוך, לחיבוק, לבדיחה - אהבה.
צלקת מתקלפת ונופלת לריצפה
לא ידעת בכלל - כמה היא יפה.
שירים נכתבים וזורמים בנהר
ובסוף מהכל רק השקט נשאר.
תסתכלי - הוא כבר שב מעוד יום עבודה
את יוצאת, מחבקת וגם נשיקה
כשטיפה על המים נופלת ושם
מקיץ משינה מתעורר לחלום
עטוף באהבה הוא נולד לעולם
מחייך ומאיר, מקווה הוא - מתום.