|
כמה רגש מתפזר בחלל - נמוג
נעלם - לבלי שוב
מיותם הוא נותר כמו בית
באמצע שדה עזוב
שעורה וחיטה שורקות באוויר
מסמנות - ערב בא
חסר לי אותך כאן איתי
לחיוך, לחיבוק, לבדיחה - אהבה.
צלקת מתקלפת ונופלת לריצפה
לא ידעת בכלל - כמה היא יפה.
שירים נכתבים וזורמים בנהר
ובסוף מהכל רק השקט נשאר.
תסתכלי - הוא כבר שב מעוד יום עבודה
את יוצאת, מחבקת וגם נשיקה
כשטיפה על המים נופלת ושם
מקיץ משינה מתעורר לחלום
עטוף באהבה הוא נולד לעולם
מחייך ומאיר, מקווה הוא - מתום. |
|
|
אני הולך לבלות
את השבוע הקרוב
בחמ"ל בבור של
הקריה, כמה
קומות מתחת
לאדמה, כולל את
השבת האחרונה
בחודש. זה מקום
צפוף, אפור,
נטול חמצן
ומסריח.
אני חושב שהצבא
צריך לממן לי
ואליום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.