שלומית דגן / מרחקים 2 |
וכשתגיע לשם,
לקצה העולם
התדע?
התדע שיש בית, קטן
וירא
שחולם אודותיך
התדע שבבית שוכן
לו מבט שצמא
לחיבוק לקריצה
ועוד קצת...
לרוך ולנועם ולחיוך זוויתי
התדע
שבבית בקצה גבולו של האופק
יושבת אני?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|