החור השחור / נוסטלגיה |
והריח שלך אותי אחורה מחזיר,
תמיהה מאולצת מחזירה אותי לאותה לולאה
כשאני בורחת-חוזרת, מעונה וכלואה.
פייפרקאט בנפשי. כה עדין, כה עמוק,
כמו חלום עברי לא-קיים לא-נמוג,
ואתה נעלם, מתמוסס וזורם...
ואני מקמצת אגרוף, מתקשה להירדם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|