|
ועכשיו
כמו בכל שנה
מתחילה תקופה רעה
שהגיעה אחרי פיצוץ
שנגרם
בגלל שהדברים
היו יותר מידי טובים.
הכל היה מושלם
אבל
יש לנו חרא של עולם
עם חרא אנשים
וחרא של כללים.
כך שבדיוק ברגע בו אתה חושב לתת מעצמך
לוקחים את חירותך
ומשפילים
עד עומקי נשמתך
מעירים משנתך, מערערים המשפחה.
והאישה.
לא... לא!
אני לא מאמין עליה
לא מאמין על עצמי
לא מאמין עלינו
אחרי כל כך הרבה זמן
בגדת בי
בגדתי בך
הם סיפרו לך.
כשימצאו אותי תלוי על העץ בחורשה של הצופים
פתאום כולם יגידו: "חבל, דווקא היה בחור מקסים"
מוקדש ליאיר ז"ל
30.9.2004 |
|
|
עוד לא כתבתי
סלוגן עוד לא
שלחתי שיר, עוד
לא ראיתי מי זה
האדיוט שאני לא
מכיר!
אה אהה עוד לא
קילקלתי די
הבועז והחברה
יורדים פה לחיי
אה אהה,
נראה לי שאני
מוקף,
אני מתנתק מייד
וממציא לי שם
חדש!
לו יהי, בשיר
לאדיוט
מהטכניון,
מוגש כמחווה של
רצון רע, ודוגמא
לאיך מבצעים
מחאה אמיתית
בבמה!
זה פשוט יותר
מתוחכם יותר
ועושה פחות רעש! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.