בבוקר אביב קיפצץ ארנב,
ארנב לבן שחור זנב,
כשלפתע את שתי עיניו משכה
מבעד לקוצי שיח פטל - תנועה.

עצר הארנב וקרב אל השיח,
שבר ענפים ולקח והניח,
אז ראה גב מפלצת ירוקה
שאת עיניה האדומות אליו הפנתה.

כך החל הוא בריצה,
אל הכפר מהר בחזרה,
בכפר הארנבים, בביתו
נכנס למיטה וישן את שנתו.

למחרת, בבוקר אביב חדש
יצא לטיול למרות החשש,
כך פגש במפלצת שנית,
ניסה לברוח, מבטו אחורנית.

לפניו, הוא לא ראה,
ידה הירוקה הונחה,
בלי משים הוא רץ,
לתוך ידה ממש קפץ.

להפתעתו היא לא אכלה,
במקום מיקמה אותו בישיבה,
על "גבעת הסלע", הגבוהה שבהרים,
התרחקה והתמקמה צעד לפני הקוצים.

המפלצת הענקית הירוקה
פתחה בשיחה על המהומה
שכל אחד שהיא פוגשת
עושה והיא תמיד נעלבת.

נסחפו הם בשיחה,
ולא הבחינו בשעה,
שהתאחרה עד יצאה
משלחת חיפוש רחבה.

כשמצאו ונבהלו החלו בריצה,
יד גדולה לקחה אותם אל ראש גבעה,
כל הכפר אחריהם חיפש בבהלה,
כל הכפר בסוף ישב, שקוע בשיחה.

כשאחרון הארנבים הצטרף אל הגבעה,
הנחיתה המפלצת יד גדולה וירוקה,
ריסקה את כולם בתוך מחבתה,
"כבר במחבת, על התנור", אמרה בהנאה.