בר קירשנר / זיכרון |
אם אתה הולך אז מה נשאר לי?
זיכרון מתוק מלוח
זיכרון שעדיף לשכוח
זיכרון שאליו בכל בוקר אני מתעוררת
זיכרון שאיתו בכל לילה אני נרדמת
גופי עייף כבר מלהתגעגע
ראשי עייף כבר מלזכור
אין מקום בליבי לאף אחר אחר
אתה כל כך חסר...
כשהשמש שוקעת
דמותך איתה הולכת
תווי פניך כמעט ונשכחו מראשי
מבט עיניך המרגיע כבר לא עוזר לי
כבר לא מושיע
הזיכרון קשה לי מידי
כשיורד הלילה ואני לבד
במיטה, מחכה לך מתוך הרגל
שתשוב, אך יודעת שלא יקרה
חושבת תמיד עליך
ולמה הלכת
נותרתי לבדי
מחכה לחסדו של האל
מחכה ומחכה...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|