עוצם את עיני...
נכנס אל תוך חלום...
בום!
כובד על כתפי וכאב ראש אדיר
מוצא את עצמי עם מלא מכשירים מחוברים אלי
מוציא את המחטים מהזרועות תוך כדי קימה
והסובבים אותי מנסים להשכיב אותי בחזרה
ואני לא נותן להם!
אני רואה את מעיין, כל כך יפה, ואומר: "מעיין! תעשי משהו! מי
אלה? מה יש להם?"
ובתגובה היא עונה לי: "גל, אולי עדיף שאני אקרא לרופא."
"דוקטור!" היא צועקת.
הד בכל המסדרונות.
מתוך האדים הלבנים של האינסוף
מגיע אדם בחלוק לבן
הוא אוחז לי בכתף ובידו השניה לוחץ לי את יד ימין.
הוא אמר שהכל יהיה בסדר ושאני רק צריך לנוח...
שאלתי איפה אני
הוא אמר שבבית חולים, והכל יהיה בסדר.
ואני לא מבין.
"מה? אבל שום דבר לא קרה! מה כבר קרה? למה אני כאן?"
ומעיין מסתכלת עלי במבט מלא רחמים.
למה לעזאזל היא מסתכלת עלי ככה?
מה עשיתי לה?
אני אוהב אותה!
"תוציאו אותי מכאן!" התחלתי לצרוח. היא יודעת שדיברתי אליה ולא
לכולם. "איפה אני?" ומנסה להתרומם מהמיטה. הפעם ללא הצלחה.
נפלתי לאחור.
זרקתי פרצוף רציני ויציב לרופא, הדוקטור. לא היה לי מושג מי
הייתי לפני כן, אבל עכשיו אני מחליט מה לעשות. "מעיין, בואי."
מעכשיו אני מחליט מה לעשות.
לוקח את חפצי ואת מעיין אדמומית השיער, יוצא אל כיוון
החופש...
היא ממלמלת איזה משהו שם מאחור
לא חשוב... אני בדרכי למצוא את האמת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.