[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גרגמל בפיתה
/
ובחלומו הוא מאושר

נסחף לבד בתוך הגיגית הזאת שהם מכנים "סירת הצלה"
מן חתיכת גומי מתנפחת, קצת מוצרי מזון, קצת מים לשתייה ותו
לא.
כבר לא זוכר כמה זמן הוא נסחף ככה, האם עברו כמה ימים, שבועות
או שמא חודשים.
מלאי המזון והמים כבר עומד להגמר
הוא מתחיל לאבד תקווה שיצילו אותו
אמנם עדיין קופץ לשמע כל צליל או קול חשוד, אולי איזו ספינה
חולפת, אולי מישהו משהו יוכלו לראותו ולהצילו מלב ים.
הוא עדיין מביט בה
והיא כל כך יפה בעיניו
שוכבת דומם על קרקעית הסירה
דוממת מזה כמה ימים
בהיסטריה של השריפה, הם היו צריכים להתפנות כמה שיותר מהר, לא
הספיקו לקחת איתם דבר ובקושי הספיקו להמלט מן הספינה הטובעת.
היאכטה שהוא שכר בשביל הנופש
הנופש האחרון שלהם בתור זוג בלתי נשוי
את הטבעת הוא עוד הספיק לקחת איתו כשנמלט
אחרי יום הוא הגיש לה אותה, וביקש את ידה
תכנן לעשות זאת באותו ערב על היאכטה, אבל תוכניותיו השתנו
כך, בלב ים, הוא כרע על בירכיו והגיש לה את הטבעת
היא הביטה בו בעיניים מצועפות ולחשה לו לחיוב
לא היה מאושר ממנו בעולם
תקוע בגיגית הצלה מגומי בלב ים, מציע נישואים לחברתו מזה שלוש
וחצי שנים, והיא השיבה לו בחיוב
כמה אבסורדי היה המצב הזה, צחקו לעצמם
כבר כמה ימים שהיא שוכבת דומם בקרקעית הסירה
בלחץ הזמן, היא שכחה לקחת את הכדורים
הכדורים שמצילים את חייה
הכדורים שבלעדיהם היא יכולה למות
היא קיבלה התקף
בלב ים, בסירת הצלה, באין כל עזרה באופק, היא קיבלה את זה
בצורה קשה
החרדה מפני מוות היכתה בה ואיימה לשתקה
אך זה רק החמיר את המצב
והוא הביט בה בעיניים כלות, לא יכול לעשות דבר אחר חוץ
מלהחזיקה קרוב אל ליבו, ולהתפלל שהיא תשרוד
תוך כמה שעות זה נגמר
בהתקף אכזרי במיוחד
כמה קל היה לזכור לקחת את הכדורים
היא כבר כמעט הבריאה
רק עוד כמה חודשים עם הכדורים והיא הייתה מבריאה לחלוטין, כך
אמר הרופא
אך מספר החודשים האלה לא הגיעו
היא קמלה, בעודה אחוזה בידיו, מחבק אותה חיבוק אחרון
הוא כבר לא יכול לבכות
אינו מסוגל להפטר מן הגופה
בירכתיי מחשבתו הוא עדיין מקווה להביאה לקבורה
למרות שהוא יודע שאין זה משנה עכשיו
כאשר היא הלכה, ולקחה איתה את כל סיבותיו שלו להשאר בחיים
היצר לחיות הלך ועזב אותו עם כל שעה וכל יום שעובר
מסביב רק כל הכחול הזה
כל היופי הנוראי הזה של המים, של האוקיינוס האדיר
והוא הקטן והחלש, לעומת כל ההוד הזה
הוא בוכה ללא דמעות
יופיו של האוקיינוס משכר אותו
הוא לא מאמין שהים, שאותו כל כך אהב, יגמול לו בצורה שכזאת
שכח כבר מתי הייתה הפעם האחרונה בה אכל משהו
כמה ימים אחרי פטירתה, הוא עוד הצליח לגמוע קלות מן המים, כי
התייבש מרוב הדמעות
אך עתה, כבר לא נשאר בו כוח להרים את המימיה אל פיו
מביט בה באהבה שאין לה גבול
כבר אינו מצליח ללטפה
קול נשמע באופק
רעש מנועי
ספינה
כניראה
אך הוא אינו חזק מספיק אף להרים את ראשו
הוא רק שומע
שומע את הרעש מתגבר
שומע את קולות המלחים
שומע מישהו צועק "יש סירה במים, יש סירה במים"
שומע את זה אך אינו מסוגל אפילו לענות
עיניו נעצמות
והוא חולם
חולם על מי שהלכה ממנו
ובחלומו הוא מתאחד עימה
הוא מאושר







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"כל פעם אחרי
שאני מפוצץ ערבי
במכות
אני מברך ברוך
שלא עשני גוי''



מג"בניק רגיש


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/11/04 23:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גרגמל בפיתה

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה