שמעתי את כל הסיפורים שלך.
שמעתי את ההרפתקאות.
שמעתי את הזכרונות.
שמעתי על הרגעים המתוקים שאת אוהבת לחלוק,
כל מה ששייך למקום אחר וזמן אחר.
ואת בשלך,
יודעת לדבר ולא לחיות,
חושבת שהעולם ימשיך להקשיב.
אני בטוח שלכל אחד מאיתנו יש חבר כזה, אבל אני מניח שזה גם
ביקורת כלפי האנשים פה בבמה, שלפעמים מורידים את רמת הכתיבה
כאן (אבל אי אפשר להגביל אף אחד, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית,
והאינטרנט הוא בטח מקום חופשי) וגם כן ביקורת עצמית כלפיי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.