חיפשתי מחזיק מפתחות, לצרור המפתחות העירום שלי. חיפשתי בכל
מיני חנויות, משהו פשוט, בכדי, שזה יהווה חזות אחרת לצרור
המפתחות שלי. בכל חנות שביקרתי, שמתי לב למעין נגע מוזר או
מחלה שדבקה בהן, ואני מדבר על הח'מסות למיניהן.
כן, כל המדינה שרויה בפחד "מכוחות" מטפיסיים, אשר נמצאים
באוויר או נוצרים תחת "בלילה רותחת" או בעיניהם ומחשבותיהם של
השכנים שלך או בכלל בני האדם, הסובבים אותי.
בקשתי משהו פשוט וקיבלתי "ח'מסות", מכל מיני צבעים וגדלים,
שבחלומות הכי מטורפים שלי לא חשבתי שלכזה גודל הם יכולות
להגיע.
באותו רגע, עלתה בי התמונה של אזיקים ישנים, אשר היה קשור
אליהם, פעם, כדור ברזל כבד, בכדי למנוע מהאסיר לברוח;הח'מסה
הגדולה הזכירה לי זאת.
אנו עדיין שרויים, בתןך אזיקי הח'מסה, מעין מצב, אשר מאיים
לחנוק את מוחנו. אנו מסרבים להתנתק מהפחד "מכוחות דימוניים",
זאת בשל שאת הטעויות שלנו או סתם אירועים מקריים, אנו מעדיפים
להטיל על הסובבים אותנו. אך כאשר אין סיבה מיוחדת, למעשה, או
לאירוע, אז אנו מטילים עליו סיבה, שהיא: "כוחות שחור ורשע"
בלתי ניראים.
מה בסך הכל חיפשתי? מחזיק מפתחות קטן ופשוט , שיתן נוכחות
למפתחות שליובמקום זה ניתקלתי "באופנה החדשה", כפי שכינתה זאת
אחת המוכרות "אופנת העין הרע", וחזרה לערכים ימיי ביניימים.