מחר אני יוצא למילואים: "שכם סיטי" מחכה לי.
עיר פצצות התאורה והנותבים.
עכשיו כשיש לי את אייל ודניאל, אני הולך בהרגשה שיש לי מה
להפסיד.
זאת הפעם הראשונה, שאני מפחד באמת.
זה לא שום סוג של רעד או מתח, אלא פשוט פחד טהור.
אני חייב לפקוח אף יותר משבעים עיניים ולגדל מחושים בכל הגוף,
אשר יזהירו אותי בשעת סכנה.
אני חייב לשמור על עצמי, אני חייב כי יש לי מה להפסיד.
אסור לי לשאיר את לולי והקטקוטים לבד, אסור לי.
אני חייב לחזור בשלום.
אלוהים, תן לי כח והיה לי מגן,

כי יש לי מה להפסיד!





24.5.2003