בתיכון "אתרוג", הממוקם באיזור נידח בישראל, התקיימה שיחה בין
3 חברים לספסל הלימודים: עובדיה, טומי ונתן. כיתה י"ב 5 בדיוק
סיימה שיעור ספורט קשה ונכנסה לשעת "חלון" לפני שיעור מתמטיקה.
נתן נכנס לכיתה ופנה לחבריו תוך התנשפות כבדה: "חיים לא ריחם
עלינו, הא? הריץ אותנו כמו משוגעים. אני אומר לכם, שונא שיעורי
ספורט, סתם בזבוז זמן". "מה? מה אמרת?", ענה לו טומי תוך כדי
סידור הוצאת מחברת המתטמטיקה מהתיק. "אמרתי שאני שונא לרוץ
ושונא שיעורי ספורט", חזר נתן. "כן הא, טוב אני הולך לשתות
בברזייה, אני צמא רצח", השיב טומי.

מספר רגעים לאחר שטומי יצא מהחדר פנה עובדיה לנתן: "שישתה,
שישתה היום הרבה, למה מחר יום כיפור, הוא כבר לא יוכל לשתות".
"נראה לך, עובדיה? אתה חושב שטומי צם? הצחקת אותי. הוא יאכל
פיצה עם חזיר מול בית הכנסת! מה אתה לא מכיר את טומי?", סיים
נתן. עובדיה האדים, ניכר בוא כי הוא כועס על טומי. "הוא סתם
אידיוט. בגלל אנשים כמוהו קוראים כל הדברים הרעים במדינה".
"נו עובדיה תירגע, זו בחירה שלו בסה"כ, אתה לא צריך להתרגז כל
כך. הוא הרי לא מכניס לך אוכל לפה ביום כיפור, נכון? וחוץ
מזה...", עוד לא סיים נתן את דבריו, וכבר חזר טומי מהברזייה:
"מה, מה חבר'ה? שוב עובדיה טוחן ת'שכל עם הדברים הדתיים שלו?
יאללה עובדיה מה קרה? מדינה דמוקרטית אני עושה מה שבא לי כל
עוד זה במסגרת החוק!".

"אז החוק דפוק, טומי! ואתה לא יהודי אם אתה לא צם!", צרח
עובדיה. "החוק סבבה לגמרי, ואל תשחק לי אותה צדיק, כאילו שלא
נסעת איתנו למועדון "החיפושית" ביום שבת! אתה נוסע בשבת, שומע
מוזיקה בשבת, לא מתפלל 3 פעמים ביום ולא מקיים את רוב המצוות,
אז מה אתה אומר לי מה לעשות?". "מה זה משנה, טומי?! מה אתה,
טמבל? המצווה ביום כיפור זה דבר חשוב! חובה לצום! זה משהו שכל
יהודי חייב לעשות!".

השניים המשיכו להחליף מהלומות מילוליות משך דקות ארוכות עד
שנתן התערב: "שתקו שניכם, מפגרים. דוגרי אני אומר לכם, מה אתם
צורחים?! תקשיבו לי רגע. זו בהחלט זכותו של טומי לא לצום ביום
כיפור והוא....", "מה?! גם אתה לא יהודי אמיתי", קטע אותו
עובדיה. "אל תרגיז אותי, עובדיה!", החזיר נתן. "אתה לא תקבע לי
אם אני יהודי! יהודי זה עניין בלב, לא בפה! ורק לידיעתך, שנה
שעברה צמתי ביום כיפור וגם השנה אני צם. אז אל תפתח את הפה!".
עובדיה היה מוכרח לענות: "אז מה אתה מגן עליו, על טומי הדפקט
הזה? אם אתה צם אתה חושב כמוני!".
"בכלל לא, אני חושב שזו זכותו של כל אדם לעשות מה שהוא רוצה.
אני רוצה לצום, מבחירה וכמו שטומי לא צועק עליי בגלל זה, אין
שום סיבה שתצעק עליו". טומי, שנראה בו כי הוא מבסוט מן הויכוח
התחיל לדבר: "יאללה אתם דתיים בחצי שקל משחקים לי אותה. אני
אסע לבית הכנסת ביום כיפור באוטו עם טראנסים אחושרמוטה. אני
אוכל חזיר מול הבית שלך!". פה נתן התערב שוב. "שתוק גם אתה
טומי! מה אתה מנסה להרגיז אותו בכוונה?! אתה גם טועה".
"אבל הרגע אמרת לעובדיה שזו זכותי! מה אתה זיג-זג?".

"כן, זו זכותך. אבל זו גם זכותו שלא יפגעו בו ובאמונה שלו. אתה
כאזרח בישראל צריך להבין שיש אנשים שההתנהגות שלך פוגעת בהם.
אתה לא גר גדנמרק, אתה גר בישראל! יש הבדל, בין אם תרצה ובין
אם לא. שניכם מתווכחים כמו טמבלים. זה רק גורם לקרע בעם. במקום
שתלמדו לכבד אחד את השני, אתם נלחמים. אני כן חושב שצריך למכור
חזיר בחנויות - אבל רק בערים בהם ישנה דרישה גדולה לכך. אני גם
חושב שתלמידי ישיבות לא צריכים לשרת בצה"ל - הם שומרים על
אחדות העם היהודי. הם תורמים למדינה מבחינת ליכודיות ומסורת,
והם גם יכולים לתרום בשירות לאומי.
כל צד צריך לכבד את השני, כמו בערוץ הילדים נו. עם התשדירי
שירות שלהם. תפסיקו לריב ותנו לכל אחד לחיות בשקט. עם ישראל,
להזכירכם, מורכב מארבעה מינים: אתרוג, הדס, לולב ותאנה, או
משהו כזה... ישנם טובים וישנם רעים. ישנם מאמינים וחילונים.
ישנם אנשים טובים וגם פושעים אך עדיין, כולם עם ישראל. ואנחנו
צריכים לעמוד ביחד, אולי למצוא לנו איזה אוייב משותף, חחחח...
יאללה, מפגרים ההפסקה נגמרה, עוד רגע תבוא המכשפה הזו של
מתמטיקה. רבאק, לא הכנתי שיעורים...."