גבולות! האם עולמכם יכול להיות ללא גבולות? האם יכול להיות
מצב, שבו בני האדם לא יתאגדו כקבוצות כנגד קבוצות אחרות?
שמתי מים על האש. שני הבחורים ישבו על הרצפה בבית הנטוש
כשהבחורה יושבת מולם. הם רכנו מול מפת העולם.
חברת 'מיקרוסופט' השתרעה בצבע אדום חזק על מרבית יבשת אמריקה
וחלק די גדול של הירח. החברה שלי, חברת 'טאואר', ספחה את מרבית
אוסטרליה וחלק קטן ממאדים. החברה השלישית בגודלה היא חברת
'אלביט', שמתפרסת על כל יבשת אפריקה וחלק גדול מיבשת אסיה.
אירופה והיבשות האחרות בכדור הארץ נתפסו על ידי אלפי חברות
קטנות יותר, שבהן חוקי ההשרדות הם הנוקשים ביותר. במפות הירח
והמאדים מתחולל קרב בין מספר חברות אדיר על קטעי שוק מצומצמים.
כל חברה כזו הקימה מעיין צבא פנימי, שחלקו האחד היה מוקדש
להגנה על האישים הבכירים של החברה, תוך מניעת חדירת מסתננים אל
תוך גבולות החברה, וחלקו השני היה מוקדש לריגול תעשיתי, לגניבת
רעיונות ולנסיונות התנקשות בעובדי, וביחוד בבכירי, החברות
האחרות. הסיבה לכך היתה רצונה של כל חברה לשלוט שליטה חסרת
עוררין ביקום.
שנת 2154. עידן החלוקה לארצות נכחד לפני כמאה שנה. כיום העולם
הוא עולם בעל גבולות אחרים, עולם שנכבש בידי חברות התעשיה
האימתניות. אם בעבר היו אזרחים אמריקאים או צרפתיים, היום כל
אוכלוסית העולם נקראת subing ולאחר מכן שם החברה שבה הם
עובדים. למשל subing M אלו עובדי חברת מיקרוסופט בניהול נין
נינו של ביל גייטס. איך זה קרה?
במאה השנה האחרונות, עלתה לעין ערוך חשיבות ההתפתחות
הטכנולוגית של האנושות לצורך הישרדותו של האדם מול איתני
הטבע.
"במקום שבו הדינוזאורים הגדולים והחזקים נכשלו, חייב לנצח מוחו
החושב של ההומו-ספיינס", אמר אז נשיא קונצרטן חברת "טבע", ד"ר
מתיו ג' נורטון, בכנס עולמי בינלאומי.
"לא יהיו עוד גבולות, לא של דתות ולא של מדינות. העולם כולו
יהיה מכונס סביב דת אחת אשר הכרחית להישרדותנו ביקום זה, "דת
המדע". כל משאבינו צריכים להיות מוקדשים לאותה דת - משאבים
כלכליים, משאבים אנושיים. אנחנו צריכים להיות מוכנים להקריב את
עצמנו, למען המדע ולמען הישרדותם של אנשים אחרים". פילוסופיה
זו היתה הנבט שממנו צמחו החברות, בדרכן להשתלטות על העולם.
אני נחשב לנתין של טאואר (מה שיוצר את הזיהוי subing T בתעודת
הזיהוי שלי). משפחתי גרה בתוך כפר עובדים ששייך לטאואר ששמו
Tfactor. אני עובד בתכנון, אשתי עובדת בייצור, בתי הבכורה
לומדת לקראת השתלבות בתוך טאואר, לדרגת מהנדסת גנטיקה, ובני בן
השלוש מתורגל בימים אלו בטכניקות חשיבה לקראת כניסה לתירגול
ובניית משמעת עבודה.
אצלי החינוך כנראה לא עבד מספיק טוב, עובדה שהחלטתי למרוד.
Subing רגיל חי עד גיל 100 בדיוק וזאת בזכות שידרוגים גנטיים
ספציפיים שעברנו. למה דווקא גיל 100? מכיוון שזה מספר עגול
ולמערכת הנתונים קל יותר לעבוד עם המספר הזה. בגיל הזה אנחנו
מוחלפים ומחכים לאוסף הזבל (Garbage subing collector GSC), על
מנת לסיים את חיינו ולפנות את המשאבים שצרכנו למשתמש אחר.
בזכות (או בגלל - תלוי איך מסתכלים על זה) ההנדסה הגנטית,
אנחנו עובדים 20 שעות ביום וישנים ארבע שעות.
בשעות העבודה שלנו, הספקי קליטת החומר שלנו היא מדהימה.
העולם סביבנו כל הזמן מתפתח מדעית, מדע ההנדסה הגנטית משתיל
בכל subing שנולד גנים ספציפיים, אשר גורמים ליכולת לקלוט חומר
ולעבד אותו במהירות גבוהה פי מאה ממה שהיו מסוגלים לעשות בעלי
האינטלגנציה הגבוהה לפני 100 שנה.
בעזרת אימונים מפרכים, שאותם מעבירה החברה, ילדי העובדים, עוד
מגיל קטן, לומדים לקרוא ספר בן 300 עמודים בתוך פחות מעשר
דקות. יכולת הקריאה המהירה הזו תעזור להם כשיצטרכו להתעדכן
באופן אוטודידקטי באלפי עמודים של מחקרים ומאמרים משעממים.
יכולת אחרת שעובדים עליה קשה כבר בגיל צעיר היא יכולת
היצירתיות. אדם בעל חשיבה שגרתית, נטולת מעוף ודמיון נשלח מיד
לחכות ל- GSC, כשהוא מצטרף למובטלים מעבודה מכל מיני סיבות,
ולאנשים שעברו את גיל 100 ומשום מה עדיין נשארו בחיים.
מה שקורה הוא שאנשים שאירתע מזלם להיות מפוטרים, עושים הכל כדי
למצוא כמה שיותר מהר משרה, גם אם הכוונה היא לשלוח קורות חיים
למשרה מסוימת, בדיוק יומיים לאחר שדאגו שאותה משרה תתפנה, בכך
שהתנקשו באדם שמאכלס את המשרה.
הלחץ האדיר הזה לעבוד, להתעדכן ולדעת עוד ועוד הביא שלל מחלות
גופניות ונפשיות, תוצרי דת המדע, כמו מחלת ה-High Information)
HI), שבה מרוב עבודה ואינפורמציה האדם פשוט מאבד את שפיות
דעתו.
הקפה השחור נלגם על-ידינו באיטיות והשילוב של העירנות, שהוא
העניק לנו, עם הנחישות שבנה בתוכנו יצר היאוש במשך זמן כה רב,
הצמיחה את ה- (w.a.c ( War Against Company - המחתרת ללחימה
נגד החברות שהשתלטו על עולמנו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.