"קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק
ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה על אחד ההרים..."
בראשית, כב', פסוק ב'

בעודי משוטט במעלה ההר,
מעלה מעלה אל עבר שום מקום,
נתקלתי באותו מעשה כבסדום,
מעשה נורא ואיום.

וילד רך ששכב שם על מזבח,
בזמן שאביו מנסה לגזול את חייו,
ימות הילד אם לא אציל אותו עכשיו.

צעקתי: "אברהם, אברהם".
אך אין קול ואין עונה.
והוספתי וניסיתי והתפללתי, אך שום דבר לא משתנה.
ואני עד לפשע זה, בוהה ומתענה.

והרוח שרק.
ואב לא צעק.
ואיש - כבר לא יצחק!