טאי שחר / כמיהה |
המעטות
שחומקות מתוך הניסיון לאחוז בבטן הכל.
פצעים
שבכוחות מאומצים אני משתדלת כל כך להסתיר,
לטשטש,
במשך כל היום,
ובלילה פורץ מתוכם הכאב.
מדמם על מיטתי ומחלחל לחלומות.
ובבוקר אני קמה,
מלקקת טיפות אחרונות,
ובדמעות יבשות מתחיל יום חדש,
ונגמר.
וזה רק עניין של זמן,
רק זמן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|