את יושבת ומביטה בסיגריה
מחפשת לאורה את התשובות
מקריבה בנון שלנטיות לשפתייך
וכמה הייתי רוצה להיות במקומה.

מרימה חצי גבה, מנסה לשמוע קול
והקול שיוצא מפי הוא קול ישן
קול שרוצה לצאת מגרונך

מסדרת בשרמנטיות קווצת שיער סוררת.
עיניך עמומות, לא מגלות דבר
מחייכת
אבל את מחייכת לכולם
והמחשבות של סדוקות
רק בה ממוקדות.

עוד סיגריה מלטפת מהחשיפה
מקרבת את המצת
שורפת
מוזיקה משתלבת בצלילי זית מכורסם
בפיך
את נעה לצלילי ראשך
בוהה
בטון של רעשי רקע
ב1000 קילוגרם של מלט
ובינינו, את סתם
אלמונית.

השנים היטיבו איתך
כבר הרבה זמן לא ראיתי אותך
קפואה כמו פסל שיש.
הזמנים היטיבו איתך
אין טיפת חריץ במייק אפ שלך
ובmakeing up with me

הרזית... אלמונית שלי?
או שאת סתם נראית טוב.
מצאת את עצמך בעולם אלמונית
חדלת לפלרטט עם נהגי מונית
ולמה את לא מתקשרת
ואיך זה שהפלאפון שלך תמיד חסוי...
אלמונית שלי...

תם המשקה אלמונית, וצריך לזוז
שוב אבלה את הלילה לבד
עם אשתי האהובה.
אלמוניות שמה.