[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ישבנו על החוף בדיוק שהשמש שקעה,
ישבנו ולא אמרנו כלום.
הוא הוציא סיגריה והציע לי אחת.
וככה ישבנו אני והוא,
החברים הכי טובים.
סיגריה של שקט בפה, ולא אומרים כלום.
לאט לאט התחיל להחשיך.
וזה נראה כאילו הכוכבים נושקים למים הגועשים.
עד שלבסוף גם הם נרגעו,
וככה ישבנו לא אמרנו כלום.
השתיקה אמרה הכל
בין החברים הכי טובים.
אז ככה ישבנו
שעה עוד שעה ועוד אחת,
עד שנמאס ל.י
קמתי, העפתי את החול מהבגדים.
והלכתי לכיוון הטיילת.
הוא קם דקה אחרי.
ניקה את החול מבגדיו,
כמו שחברים טובים עושים, הכל אותו דבר.
הסתכלתי עליו מהטיילת,
הוא הביט בי.
נתן לי מבט משכנע שהכל בסדר
והלך לכיוון הים.
נכנס למים והתחיל לשחות לכיוון האופק.
הורדתי את החולצה, נכנסתי למים וגם אני התחלתי לשחות,
כמו שחברים טובים עושים, הכל אותו דבר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שילוניזם -
תורת אי
המשמעות!





זאת שאהבה את
התל-אביבי


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/8/01 9:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עומר גפן

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה