When love's gone there's only justice
When justice is gone there's only force
And when the force is gone there's only mom. Hi mom!
(Laurie Anderson)

אחד מהתקופות שחסרות ביותר בהיסטוריה של ארץ ישראל היא תקופת
ילדי הפרחים.
'שנות השישים' לא זכו לעדנה בארץ. בישראל התופעות הברוכות והלא
ברוכות של השנים האלו 'זכו' לאות קין קשה, הוגדרו כחלקם של
העבריינים והפושעים. כך גם אהבה חופשית וסקס לא מצאו את דרכם
לארץ בשביל חיובי ונכון.
אבל סקס הגיע לארץ כמו לכל העולם. הוא הגיע בחסות הדקדנטיות
המודרנית שאחרי האקסיסטנציאליזם והשואה שכל כך קשורה לארץ -
אשרו אבדן ערכים. אבדן ערכים ולא ערכים חדשים - וזה הבדל
משמעותי. אם כך סקס ואהבה חופשית בארץ נופלים בקטגורית הפשע.
יש בארץ מקומות בהם הסקס הוא חופשי. יש אנשים בארץ שמחפשים רק
סקס וגם מוצאים אותו. אבל המקומות האלו בטליםבשישים. ערכים
מוסריים לגבי מין בארץ עדיין ניתנים לשיוך לתקופה של לפני שנות
השישים. לפעמים זה נראה שהם עדיין שייכים לימי הביניים.
אבל הציטוט שצרפתי למאמר הזה הוא באנגלית - לא בעברית, והוא
משתייך בצורה מסוימת לנושא.
בארץ המתקדמת ביותר בעולם - אמריקה, הויכוח מתנהל כבר לא באזור
ה 'צדק' או הפשיעה.
מין לא נחשב פשע בארצות הברית - אז מה שרואים הוא יותר מאלמנט
הכוח. תכניות אירוח ותכניות מציאות בארצות הברית חושפות את
האלמנט הזה בשיאו. אנשים לא מתווכחים בתרבותיות (וזו מילה
חשובה לנושא) על לגיטימיות האקט המיני המסוים או האחר - הם
פשוט מתחילים להכות אחד בשני, ועוד מול מצלמות הטלויזיה!
התרבות שנועדה למנוע אנרכיה קבעה כמה חוקים לגבי מין - אלו
חוקי הצדק קיימות להן מטרות הגיוניות. פשעי אהבה מהווים לפחות
חמישים אחוז מכלל הפשעים בעולם. כדיי לקיים תאים משפחתיים
בשפיות יחסית יש צורך בחוקים ומגבלות.
יחד עם זאת, החוקים בארץ ובמקומות מסוימים בעולם עדיין כבדים
מידי. אני מדבר על החוקים החברתיים. אבל לכל חוק חברתי יש
ייצוג פסיכולוגי והוא הייצוג שאני חותר להפריך.

יש משפט שמהפעם הראשונה ששמעתי אותו נראה לי, לא רק מגוחך, אלא
גם בחזקת פשע כלפי אהבה אמיתית. תמיד חשבתי שאם המשפט הזה נכון
אז האמון שלי באהבה אמיתית אינו נכון. ולא הבנתי את מקור המשפט
הזה. חשבתי שכנראה נשים שונות בתכלית השנוי מגברים. המשפט הזה
חיזק אצלי שנאת נשים שהייתה קיימת קצת קודם. אבל היום אני מבין
את המשפט הזה לחלוטין.
"אישה מתאהבת במי שמזיין אותה" - זה הפתגם העממי שאני מדבר
עליו.
ולפני שאני "חודר" לעומק הניתוח של המשפט אדבר על הצד שלי -
אני תמיד רציתי לזיין. אבל הרבה פעמים אחרי זיון הרגשתי שאני
לפתע נרתע מבת הזוג לידי. קודם הרגשתי שאני מתלהב ממנה וכמעט
מתאהב, ואילו אחרי האקט המיני הרגשתי הרבה פעמים (לא תמיד,
כמובן) דחיה.
בילי קריסטל, מדבר על התופעה ב 'כשהארי פגש את סאלי', שם הוא
אומר ש"גבר יודע בחמש הדקות הראשונות אחרי שהוא גמר - אם הוא
רוצה להישאר עם האישה או לא".
מה הקשר בין המשפט הזה לבין המשפט השני?
הקשר הוא בראיה של מין כפשע.
ולכל מבצע פשע זקוק אליבי. והאליבי הזה הוא 'אהבה'.
לא מדובר באהבה אמיתית מראש. מדובר באשם. ואשם - גם אם הוא
נובע מהכתבים ארכאיים של תרבות, אינו ניתן לנעור רק על ידי
תובנה. חייבים להתחשב בו. אם נתעלם ממנו יופיע אלמנט הכוח. כי
יש אהבה אמיתית, אהבה של איש לרעהו שמאפשרת גם אהבה ומין
חופשיים. אבל אהבה כזו נדירה יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב.
ולהסבר המשפטים - אישה לא מתאהבת באמת במים שמזיין אותה - אם
היא מתאהבת בו, הרי זה שכנוע עצמי שהתאהבה בו כדי שלא תרגיש
אשם ובושה חברתית בעיקר. ובמילים אחרות - שלא תרגיש זונה.
גבר, מאידך, לא אוהב תמיד אישה לפני שהוא שוכב אתה. אבל הוא
נוטה לשכנע אותה ואת עצמו בכך, כדיי שיוכל לשכב אתה בלי בעיות.
הערכים החברתיים מעט יותר גמישים כלפי גברים. אבל גבר תלוי גם
בערכים החברתיים התופסים לגבי אישה. והשקר היעיל ביותר - הוא
שקר שאתה מאמין בו.