|
- יש לפעמים שאנחנו מדממים ברחבי רחובות העיר העמוסת שקרים
הזאת ואף אחד לא מרגיש. מדממים מפצעים פתוחים שרק אנחנו רואים.
נוזלים לצידן של דמעות שקופות והופכים לשלוליות קיץ עכורות.
יש לפעמים שהדם שלנו מחלחל לאדמות בטון ולתשתיות ביוב וקונה
לו חלקת אדמה בנחלת האבות שלנו. יש לפעמים שהוא הופך לכתם
מחליף צבעים בנוף האנושי שלנו ושל אלו היקרים לנו. ויש לפעמים
שעדיין אף אחד לא מרגיש.
יש לפעמים שאנחנו קמלים באביב חיינו וכנגד כל הסיכויים ושכולם
מסביבנו פורחים. והנבילה איטית, מייסרת, לא נגמרת. יש לפעמים
שאנחנו נותרים עריריים וריקניים, כחושים ותלושים. ועדיין אף
אחד לא מרגיש. |
|
|
תדעו לכם שאתם
רואים כאן אולי
רק סלוגן,
אבל מישהו ישב
וחשב עליו!
הוא לא נוצר
מעצמו אתם
יודעים!
הוא נוצר ע"י
אדם חופשי, עם
רגשות, מחשבות,
חברים וכל מיני
כאלו!
אז תנו כבוד!
בתודה מראש,
איש הברווז |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.