|
- יש לפעמים שאנחנו מדממים ברחבי רחובות העיר העמוסת שקרים
הזאת ואף אחד לא מרגיש. מדממים מפצעים פתוחים שרק אנחנו רואים.
נוזלים לצידן של דמעות שקופות והופכים לשלוליות קיץ עכורות.
יש לפעמים שהדם שלנו מחלחל לאדמות בטון ולתשתיות ביוב וקונה
לו חלקת אדמה בנחלת האבות שלנו. יש לפעמים שהוא הופך לכתם
מחליף צבעים בנוף האנושי שלנו ושל אלו היקרים לנו. ויש לפעמים
שעדיין אף אחד לא מרגיש.
יש לפעמים שאנחנו קמלים באביב חיינו וכנגד כל הסיכויים ושכולם
מסביבנו פורחים. והנבילה איטית, מייסרת, לא נגמרת. יש לפעמים
שאנחנו נותרים עריריים וריקניים, כחושים ותלושים. ועדיין אף
אחד לא מרגיש. |
|
|
עיון שפצור
ומחזור
עיון, על שם
מה?
על שם זה שאף
אחד לא באמת
מסתכל על מה
שאני כותבת
שפצור,על שם
מה?
על שם זה שאני
לא מספיק מוכשרת
ועל כן ישנו
הצורך במספר
מומחים לשוניים
שישנו את כל מה
שכתבתי למצחיק
מעניין ואף
מסקרן
ומחזור, על שם
מה?
על שם זה שאין
איש מתעניין
במחשבותיי
חששותי סלוגניי,
ועל כן אפשר
לזרוק אותם,
ולהפוך אותם
למשהו אחר
ומועיל יותר
הוועדה הירוקה
מנקה את הבמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.