את שתיהן הגשתי שוב ושוב ללא לאות.
כל אחת בתורה, סופגת, שותקת ומוכנה לפעם הבאה;
ולא היה ספק שהיא תגיע.
סומכת, מאמינה, תומכת.
מטומטמת? נאיבית? אדיוטית בהצגת יחיד?
רוצה, מאמינה, מקווה...
אכן. הצגת יחיד.
והנה מגיעה הלאות, מניפה ידה לשלום;
נפרדת בחיוך מבין מטמטום, מנאיביות וגם מאידיוטיות. כן.
מעריכה את הסבלנות וחותכת את חבל הטבור...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.