(על הבמה דוכן נואמים. ראש הממשלה נכנס. מחיאות כפיים סוערות
ברקע. הוא עולה על הדוכן, מרכיב משקפיו, מוציא נייר מכיסו.
מחיאות הכפיים דועכות. הוא מתחיל לנאום באיטיות וכבדות)

רה"מ: אני, מספר אישי 30743, גנרליסימו במילואים אריאל שרון,
חייל בצבא ההגנה למתנחלים וחייל בצבא ההתנתקות. אני, ששלחתי
פלנגות למחנות פליטים וחיילים אל פעולות התגמול, אומר לך נשיא
ארצות הברית ואומר לכם ידידים מיקרונזים: אנו יוצאים היום
למלחמה שיש בה סכום סביר של הרוגים ופצועים, שיש בה כיבוש
בצורה אחרת וקסאמים בצורה הישנה והטובה. וזוהי מלחמה כמו כל
המלחמות שכיף לי להשתתף בה - המלחמה על ההתנתקות.

הייתי איש צבא מאות אלפי שנים. נלחמתי כל עוד הרשו ל- 101 לבצע
פעולות נגד אזרחים. היום אני מאמין כי יש שוב סיכוי לפגוע
באזרחים, משני הצדדים, סיכוי גדול מאוד. חייבים לנצל אותו למען
הכיסא שלי, ולמען הכיסא של בוש שיראה הישגים במזרח התיכון.
ואין לו הרבה הישגים. תמיד האמנתי שרוב העם רוצה שקט, מוכן
ליטול סיכון בשביל קצת שקט. ואתם כאן, בהתייצבותכם בעצרת זו,
מוכיחים זאת, יחד עם רבים שתומכים בי בסקרי דעת הקהל, כי העם
מספיק פתי בשביל להאמין שאני אביא שקט. מו"מ הוא כרסום יסוד
הכיבוש הישראלי. יש להכות אותו, להוקיע אותו, לבודד אותו. זו
לא דרכה של ממשלת ישראל בראשותי. במו"מ יכול להיווצר שלום, מה
שיביא לאי-היבחרותי שוב בתור הביטחוניסט הקשוח שנלחם בטרור,
כפי שהיה הדבר ב- 2001 שם נתנו לנו את המנדט לעשות את הפשעים
שאנו עושים ולהמשיך בכך.

(חושך. שתי יריות. מהומה ברקע)

קול ברקע: סרק!

(המהומה ברקע מתגברת)

קול ברקע: ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה...
קולות מסביב: לא! לא! לא!

(המהומה דועכת. האור נדלק מחדש. רה"מ שוכב מת מאחורי הדוכן.
שר האוצר נכנס. בוחן את הדוכן וגופת רה"מ לרגע ולאחר מכן נעמד
על גופת רה"מ ומתחיל לנאום לתוך המיקרופון)

השר: רבותיי. המשק הישראלי במיתון קשה. האינפלציה מעיקה על
הפרודוקציה החיובית וגורמת לסטגנציה בפרוצס האקונומי. זה מכריח
את כולנו להדק מאוד את החגורה. כפי שראיתם ביצענו איחוד של שני
נאומים של רה"מ. קיצצנו את כמות היריות משלוש לשתיים, את כמות
צעקות ה- 'סרק!' משתיים לאחת וייעלנו את מערכת ההודעה בתדהמה
על מותו של רה"מ. חייבים להתניע את המשק לעבר צמיחה, לתת לו את
הדחיפה הראשונית, ללחוץ על הגז. אבל יש בעיה גדולה במשק
הישראלי שמונעת ממנו להתניע ולהמריא לצמיחה. ממשלות מפא"י
ההיסטוריות אחראיות לחטא הסוציאליסטי האדום הזה.

רבותיי, הבעיה במשק הישראלי היא שיש בו שני אנשים - איש שמן
ואיש רזה, והאיש הרזה נושא עליו את האיש השמן. (מביט על רה"מ
ועל עצמו) בניגוד למצב הקטן שיש לנו כאן. האיש הרזה הוא
המתנחלים, המגזר היצרני של החברה הישראלית המספק עבודת שמירה
לאלפי חיילי מילואים ומאבטחים, היוצר מקומות תעסוקה לעשרות
קבלני בנייה על אדמות גנובות ועוזר להרבה בעלי חברות נשק קשיי
יום לסיים את החודש. המגזר הזה גם תורם למדינה בכך שהוא חוד
החנית במאבק נגד האויב הערבי מבחוץ והאיום הדמוגראפי מבפנים.

ולעומתו, האיש השמן שהוא נושא עליו. המגזר החי בתחומי הקו
הירוק. זהו מגזר של עצלנים וחיים על קצבאות - 11% מאנשי המגזר
הזה מובטלים, עשרות אלפים מחוסרי דיור ומאות אלפים חיים על
קצבאות ועושקים את קופת המדינה. בנוסף 40% מהמגזר הזה לא
מתגייסים לצה"ל ותורמים למדינה אלא סתם מתפוצצים בפיגועים.
רבותיי, חייבים למגר את האיש השמן כדי להסיר את עולו מעל האיש
הרזה.

אבל גם המגזר הטפילי כולו שבתוך הקו הירוק, שכל הזמן דורש
להעביר תקציבים אל שכונות העוני שלו ולהוציא אותו מן "המצוקה"
לכאורה שבא הוא נמצא, מחולק לשני חלקים: היהודים בתוך הקו
הירוק, שאותם יש להעביר אל מחוץ לקו הירוק, והאיום הדמוגראפי
בתוך הקו הירוק, אותם יש להעביר לכל הרוחות. לא נוכל לסבול עוד
מגזרים לא יעילים, לא יצרניים ולא רווחיים. הממשלה החליטה
להעביר את כל היהודים ליהודה שומרון וחבל עזה! ואנחנו נעמוד על
כך שהדבר יתבצע במהרה וללא שביתות של ההסתדרות. בית הדין
לעבודה עומד לצידנו, טוב למות בעד ארצנו!  תחי מדינת ישראל! כל
הכבוד לצה"ל ולהתאחדות התעשיינים!