בועה עבה מקיפה את כולך, סוגרת כמעט כל חלק בך, אוטמת עצמך
ומתעלמת מרגשות האחרים,
בועה המשאירה לך מקום לראות את עצמך בעיקר. את עצמך ועוד כמה
אנשים להם השארת מקום, אך מקומם של האחרים הולך ומצטמטם, הולך
וניסגר.

בועה עבה מקיפה אותך, בועה שבנית ברצון ובחיוך במשך זמן לא
קצר.
הדחת אותי בגסות והתנשאות לא מובנת מבועתך, ניתקת אותי ממך ללא
שום סיבה ובעיקר גרמת לכאב.

כאב גדול שפערת בי, אך אותו הכאב נובע מהבנה, הבנה עמוקה
וברורה כי אדם כמוך לא ראוי כלל שאמצא בבועתו.
אדם כמוך, השרוי בבועתו בלבד, השוחה יום יום בהתנשאות
ובאגואיזם של עצמו, אינו ראוי שאנסה לגרום לו לראות את האחר.
אדם כמוך אינו ראוי לראות אותי.

השארי בבועתך, שכשכי יום יום במיצי ההתעסקות שלך עם עצמך בלבד,
טבלי בשמחה בהשפעה הגדלה שלה עליך, נגבי עצמך ברוע שטפטפה ללא
רחמים ואבדי אישיותך יותר ויותר בכל יום מחדש.

ואם הייתי יכולה לפוצץ בועתך, לגרום להשפעתה המבחילה להיפסק,
להחדיר בך בטחון באופייך החלש והנעלם הייתי עושה זאת. למרות
הכל.

למרות הכאב, שפערת בחיוך בלבי, למרות שאני יודעת שאינך ראויה
כלל להתייחסותי, למרות ההבנה כי אינני זקוקה לאדם שכמוך בחיי,
עדיין אכפת לי ממך.
בהכרה כנה, בווידוי אמיתי עם עצמי, אודה בחוסר רצון בולט כי לי
- עדיין אכפת ממך, למרות שלך כלל לא אכפת ממני.

בבועתך העבה את חיה לך, בהנאה וסיפוק מבלי לשים לב למה שגרמת
לי, מבלי לייחס משמעות לפגיעתך.

טבעי במיצי ההתעסקות העצמית שלך, החנקי מחוסר הרגישות שאופף
אותך, וחייכי בסיפוק לאוהבייך החדשים.
בקשי סליחה מזוייפת ממישהו אחר ולא ממני, כי סליחתך אינה
מצליחה לחדור מבעד לבועתך העבה, סתמית היא, וחסרת כל משמעות,
אותה הסליחה שנאמרה בחיוך, בצרוף משפטי רוע חסרי רגישות לאדם
שלא עשה לך רע מימיו, אלא רק טוב. כלפי אדם, שסבל מכמה שאת
מושפעת, שסובל ואוהב אותך למרות אופייך החלש.

אדם טיפש, שלמרות כל כעסו ועלבונו מוכן לפוצץ בועתך מתי שתרצי,
ולגרום לך לראות לך רק עצמך לפעמים.