|
אולי זה הזמן לשים לזה סוף
אולי אין לי מה להגיד לך יותר
רגשות את יודעת יותר טוב ממני
באים והולכים חוזרים ובורחים
ומתוך השקט שאני כבר רגיל
אולי זה אני, אולי זה הגיל
התבגרנו מאז, נהרות זורמים
המים התחלפו, הגשמים יורדים
ואת שוב שולחת מכתב מהסס
כמו מרגישה שחבל לך לפספס
אבל לא מבינה שעם כל מילה
כמו נגיעה, כמו נשיקה
כמו מגע על העור החשוף
כמו צמרמורת, כמו כישוף
כמה נשרפתי כמו גפרורים
נדלק בקלות אבל מים רבים
לא מצליחים לכבות ואני כאן נשרף
קורא וקורא והופך עוד דף
ולמה כל זה? ולמה באמת?
אולי פשוט תחשבי עלי כמת...
אין לי מה לכתוב חזרה
אני יודע שאין כאן יותר אהבה... |
|
|
טוב, די, נמאס
לי. כבר עדיף
לעבוד ברמזור,
גם משלמים יותר.
כמה אפשר? אני
עומד כל היום
וצורח. נמאס.
כותבים עליי
סלוגנים מטופשים
וכולם רואים את
השיערות שיש לי
באף. אני
מתפטר!
האיש האדום
שלמעלה ברגע של
משבר, לפני
שהתחיל לעשות
מדיציה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.