רק עכשיו ובדרך הקשה גיליתי שקשה לברוח
ולתת למוח, לשחרר קצת לחצים,
ולא ללכת על ביצים, אלא על כל התרנגול,
ולשקוע בסמים ומין ואלכוהול.
וגם אם לא הכל וורוד
אפילו אם ככה נולדת שלא באשמתך,
ובחרת בבריחה, מאותו אדם
מאותו הדם, שקרע אותך פתאום,
והותיר אותך עם דפיקות לב ועם קצת חום,
לא, אני לא משוגע, אני רק נותן לזה לזרום,
לכאב לתסכול לעצב של סוף יום
ואז מה אם אני רחוק, ואני לא יכול לגעת בכל
אני עדיין כן מרגיש, אבל לא נשאר אדיש.
אפילו שאף אחד לא מבין על מה אני מדבר,
ולמה אני חותר, אני לא מוותר,
אתה יודע איך זה שמכירים אותי, קשה להתנתק,
וגם אם תנסה להאבק, אני עדיין אשאר,
לא אלך כל כך מהר, אני מצטער.
אני מבולבל. |