נכתב ב14.5.2004
''והמספר הנוסף: 2'' הודיע קריין החדשות.
בינתיים אין להם שם, הם רק מספר שנוסף לרשימת החיילים שנהרגו
ברצועה בשבוע האחרון - אבל בטח בקרוב גם יהיו לאותם מספרים
הורים כואבים, אחים המומים, הרבה בכי ודמעות ואפס הזדמנויות
לעשות עוד משהו בחיים שלהם. אמא תזיל דמעות אין סוף כשהילד
שלה, כל חייה, יורד עטוף בדגל הלאום ומוגן על ידי ארון עץ בהיר
אל רגבי המולדת הקרים והטחובים למשך אין קץ. ניסיתם פעם לתחום
אין קץ?
בינתיים, רצועת עזה ממשיכה למלא את יעודה כנדרש:
- מקור רוחני לתחיית העם היהודי וחיזוקו בדמות חזרת העם היושב
בציון אל האתרים ההיסטוריים וחדורי המסורת היהודית ההדוקה עוד
מימי ה-תנ''כ (יישובי גוש קטיף, ושאר מיני שמות תנכיים בשקל).
- מיגון ושמירה בדמות רצועה חיה של אנשים, שתאפשר את המשך קיום
החיים התקינים בתוך תחומי הקו הירוק.
- והעיקר, הזדמנות נוספת למתפקדי הליכוד להביא על עצמם ביד
מעצם הידיעה שהם, והם בלבד, קובעים את עתיד המדינה ואת עתיד
בניה. היעלה על הדעת שעסקונה מקומבנת, שחברה במרכז המפלגה
השולטת, תקבע על דעת עצמה ובהשתתפות חבריה בלבד את עתיד המדינה
שלי ושלך? אם כבר מחליטים שיורדים אל העם, יורדים אל העם שמכיל
גם נוער מר''צ, חרותניקים וכאלו שממשיכים לתמוך במפלגת העבודה
למרות פואד בן אליעזר.
לא בגלל שנהרגו השבוע 13 חיילים צריך לצאת מרצועת עזה.
אלא כי גם כשתגיע תקופת ה-''כאילו שקט'', למשך מספר חודשים,
מתים חיים שעוד לא יודעים את זה, יסתובבו הן בתוך החור של התחת
של הפלסטינאים והן בתוך תחומי הקו הירוק. חיילים מסוימים שמחר
ייפרדו בנשיקות מההורים בעליה לאוטובוס בבקו''מ, ייפרדו בקרוב
לא רק ל3 שנים מהבית - אלא לתקופת חיים שלמה. בעוד x זמן בעיר
y, יעלה ילד z לאוטובוס. הוא יחייך כמו שרק ילדים יכולים
לחייך. עיניו יקרנו אושר וילדות. בעוד מספר שניות כל אלו יקטפו
באיבם ואת גופו יזהו לפי נקודות חן נסתרות.
אנחנו נותנים לכנופיה של מתנחלים לנהל לנו את החיים במשך 30
שנה.
וכל עוד אנחנו מניחים לזה להמשך, מגיעות לנו כל הצרות שנוחתות
עלינו השכם וערב. מעזה היה צריך לצאת לפני 30 שנה, וגם מיהודה
ושומרון. זה לא תורם שום דבר לביטחון של המדינה, זה מייצר שנאה
וזה מעודד את הטרור. זה לא מוסרי בשום קנה מידה ש7500 מטורללים
מחזיקים מיליון וחצי פלסטינאים בעזה בבית כלא. האם יעלה על
הדעת שאוכלוסייה פלסטינאית שלמה בחברון תוכנס לסגר בשביל
חגיגות פורים של מיעוט מוחלט? מה הייתה התגובה של אותו המיעוט
לו היה מחליט הצבא בעצת הדרג המדיני להכניס את קריית ארבע
לסגר? ברגע שאנחנו יושבים בתוך הפופיק של הפלסטינאים אין לנו
אפילו את מי להרתיע בצד השני, למי לבוא בדרישות, אפילו לא למי
להחזיר. כל רלוונטיות דרישותינו, טענותינו ומלחמתנו בטרור
נעלמת כלא הייתה בעיני העולם. למה לא זורקים טילים מסוריה? או
מאיראן? או אפילו מלבנון? הרי יש להם טילים עד השיניים. הרי גם
אתם אין לנו הסכם. ולמה לא זורקים? כי בצד השני יש מישהו
שאחראי, ויש לו מה להפסיד. מה אנחנו יכולים לעשות כיום למי
שזורק קאסם מבית חנון? לרדוף אחריו ולהחרים לו את הילקוט?
להלחם עד אין קץ בחמולות סטייל הארלם ובכנופיות גרילה של שלושה
ילדים בני שבע-עשרה עם מחרטה? כשנצא משם, יהיה מישהו שהתפקיד
שלו לדאוג שלא יזרקו קסאמים לשדרות כמו סוכריות בבר מצווה. ואם
יזרקו - אותו אחד ישלם באבי אביו. היו מספיק מקרים שלאחר
היציאה מלבנון, כשלחיזבאללה התחשק לעשות גרעפס - הסורים קיבלו
בראש. מה קורה היום בגזרת הצפון, ביחס לטירוף שהלך שם לפני
היציאה - כולנו יודעים.
כל הקשקושים על ''חומה חיה'' שמגנה על תל אביב, בדמות מאחזים
בלתי חוקיים וקרוואנים נטושים עליהם שומרת אוגדת חיילים שלמה -
שווים לתחת. מה שמגן על תל אביב, נתניה וחדרה זו גדר. ולראיה
שמעזה לא יצא מחבל מתאבד אחד מאז תחילת האינתיפאדה, כי עוד
בשנות ה90 בנו שם חומה בדיוק כמו שיורם ארבל היה רוצה לראות
במשחק בשלהי שנות ה80 נגד נבחרת אוסטרליה. במרץ 2002 נהרגו 120
אזרחים חפים מפשע בתוך תחומי ישראל, עת הליכוד ששומר על בטחון
כולנו אחז במושכות השלטון, על אף שרשרת הביטחון האנושית מהישוב
תפוח ועד ההאחזות זחוח.
הטענה הפופולאריות ביותר בקרב המצדיקים את ההתיישבות ביהודה,
שומרון ועזה היא: ''מה אתם רוצים? המדינה שלחה אותנו''. ''אעלץ
אין איינעם איז ניטו בקיינעם'' סבתא שלי הייתה אומרת ביידיש.
הכל אצל אחד אין אצל אף אחד. וכנראה שפטריוטיות וטיעונים בעלי
קשר, ולו הרופף ביותר, למציאות - זו כנראה דרישה מוגזמת
ליהושפט בן קנז, המתנחל הממוצע. מדוע מדינת ישראל צריכה לכבול
את בטחון תושביה לגחמות של מקבלי הטבות והקלות מסים מרחיקי
לכת? האם למישהו יש ספק שעבור חלק לא מבוטל מהמתיישבים ברצועת
עזה לדוגמא, העובדה שבסכום בו לא ניתן אפילו לקנות דירת חדר
בבאר שבע הם בנו את וילת חלומותיהם - קוסמת להם הרבה יותר מאשר
הצליינות הדתית והפנטית שלכאורה קיימת אצלם? מדוע מדינת ישראל,
שבצעד פוסט מלחמתי עודדה אנשים להתיישב בשטחים כבושים בתקופה
אחרת לגמרה - תכפות את ידיה, רק כי כך הוחלט לפני כמעט חצי
מאה? האם מצע המפלגות התומכות בהתיישבות בכל ארץ ישראל לא
משתנה השכם וערב? האם מצד אחד זה אפשרי לשבת בממשלת שמאל תומכת
התנתקות של רבין בשביל הריפוד הנוח של התיקים, ומצד שני לשבת
בקואליציה אחרת כעבור מספר שנים בממשלת ימין?
אנחנו שלחנו אותם להתיישב שם? יפה מאוד. זכותנו לקחת אותם משם
בחזרה. מאיר שלו אמר פעם בידיעות: ''אם נצא מהשטחים אני לא
יכול להבטיח שיהיה שלום, אני לא יכול להבטיח שיהיה שקט, אני
יכול להבטיח שנהיה מחוץ לשטחים''. כבר בן גוריון הבין שצריכה
להיות כאן מדינה יהודית, וזה הרבה יותר חשוב ממדינה בכל ארץ
ישראל. נכון לעכשיו, 40 אחוז או יותר מהאוכולוסיה שישראל שולטת
עליה בפועל, אינה יהודית. בקצב הזה, בתוך 20 שנה לא תהיה
מדינה, או שתהיה מדינה שלא נוכל לחיות בה. המאזן הדמוגראפי של
מדינת ישראל חשוב לקיומה הרבה יותר מעוד פיסת אדמה בכפר דרום
(שהוא אומנם מקום בעל משמעות ציונית ויהודית בלתי ניתנת
לערעור, אך בכל זאת, פיסת אדמה).
מדינת ישראל לא צריכה להשחית את זמנה על תוכניות הפינוי,
ולדסקס עצה על נוקשות המעצרים במידה ותיווצר התנגדות. כנסת
ישראל וממשלת ישראל הן ישויות מחוקקות - ותפקידן להתוות את
מרותה של המדינה. מדינת ישראל לא צריכה ולא אמורה לפנות בכוח
את אלו שמתנגדים לביצוע החלטותיה. מי שמפר את החוק, שירצה את
עונשו; מדינת ישראל צריכה לצאת בהודעה, כבר מחר, כי בעוד שבוע
ימים מהיום יסגרו השערים בשעה 16:00, וכל מי שרוצה לחזור
לתחומי ישראל המוכרים לפי החוק הלאומי ולפי החוק הרציונאלי
והמתקבל על הדעת - מוזמן. בנוסף לכך, אותם מתנחלים יקבלו את
מלוא הפיצוי על סכום הכסף שהשקיעו בבניית ביתם (וודאי לא מאות
אלפי הדולרים שמוצעים כיום! הרצחת וגם ירשת? החיית על חשבון
המדינה במשך עשרות בשנים, בנית וילה מפוארת במחיר דירת חדר
בבאר שבע - וגם תקבל פיצוי לפי ערך נקוב של וילה בכפר
שמריהו?). מי שמעוניין להישאר בסלע קיומנו - שיעשה זאת על דעת
עצמו ועל דעת החוק הפלסטינאי במדינה החדשה שלו! מי שיעדיף
להישאר בכפר דרום ולגדל בחממות שלו ירקות בעזרת מוסטפה ומוחמד
(מוזר שבשביל זה צריך ערבים), שיעשה זאת בלי הטבות המסים של
המדינה ובלי הדם של חיילים שיצטרכו לסכן את חייהם כדי לממן את
טירוף הדת שלו. ברגע שמדינת ישראל מודיעה כי גבולותיה נתחמים
בקו הירוק - כל מי שמעוניין להישאר בשטחים, מקבל על עצמו לחיות
בהתאם לחוקי מדינה אחרת, ללא הגנה של צבא. מדינת ישראל לא
צריכה, ולא אמורה להגן על יהודים ברחבי העולם כשם שארצות הברית
לא מחויבת בהגנה על יצאי חלציה בכל כנפות תבל.
כל עשרות המיליארדים ששפכנו על מאחזים, קרוואנים, כבישים
עוקפים, עוקפי עוקפים ואבטחת מתקנים - אם עשירית מזה היה הולך
לתעסוקה, חינוך, רווחה ולאיפה שבאמת צריך כסף במדינה הזאת -
היינו נראים אחרת.
אם אנחנו יוצאים מהשטחים אנחנו עושים לעצמנו טובה.
חוזרים להיות מדינה עם סדר יום שפוי. עם סדר עדיפויות
נורמטיבי.
עם דמוגרפיה שתואמת מדינה יהודית ועם קווי התיישבות שניתן להגן
עליהם.
דומה כי עניין נוסף שמונע מאיתנו לממש את התוכנית הזאת, מעבר
לבדל חזון אצל בעלי השררה, הוא סמנטי ותו לא. ''אנחנו נותנים
להם מדינה''. העיקר לא לצאת פראיירים. לא לתת, אלא לקחת.
להתיישב להם בתוך הסרעפת כי אסור לוותר, להתקפל ו''להראות
חולשה''. בהתנתקות מוחלטת מרצועת עזה ויו''ש אנחנו לא נותנים
להם מדינה - אנחנו נותנים לנו מדינה. נורמאלית. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.